ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- עמוד העבודה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
אות מא
בסעיף זה מובא משל לתוספת ביאור: אדם שפותח חלון בביתו כנגד השמש והאור חזק מדי, עושה כותל נוסף ובו חלון שלא כנגד אותו חלון. אם האור עדיין חזק מדי, הוא עושה עוד כותל שלישי ובו חלון שלא כנגד החלון שבכותל השני. האור שבא ישירות מהחלון נחשב עיקר האור, והשאר נחשב תולדתו. גם לגבי הכתלים הפנימיים האור שבא ישירות מהחלון נחשב עיקר האור למקום שמאיר אליו, והאור המתפשט לחלל החדר נחשב תולדתו. רבנו ברוך מקוסוב מזכיר במשל לשון 'מחיצות' לכתלים. דבר זה מזכיר לנו את מה שחז"ל אמרו שמשה הסתכל באספקלריה המאירה ושאר הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. המחיצות הממעיטות את האור הם האספקלריא שאינה מאירה. ואעפ"כ ההארה בסופו של דבר באה מן המקור.
אות מב
עמוד העבודה (21)
הרב יהודה מלמד
8 - מהות ומציאות
9 - יתרון הראיה השכלית
10 - השתלשלות השכל
טען עוד
אות מג
יוצא לפי זה, שהשגת המציאות היא הידיעה שיש את הדבר, אבל ללא ידיעה ברורה מהי מהותו, כלומר מה הן תכונותיו ומה שיעורן המדויק, ואילו השגת המהות היא הידיעה של הדבר בבהירות, הכוללת הבנת כל הנתונים והחוקיות שבו.
לכאורה, מהמשל המובא כאן עולה שהשגה חושית יותר גדולה מהשגה שכלית, שהרי מי שמשער מציאותה של השמש, משיג אותה פחות ממי שמסוגל להסתכל עליה בעיניו ולהעריך עוצמת אורה. אבל בהמשך (אות מד) אומר הרב שהשגת השכל לא פחותה משל החוש, שהרי אם אותו אדם שלא מסוגל להסתכל בשמש, יצליח ע"פ שכלו לחשב את גודל השמש וצבעה וחוזקה, הוא יחשב למי שמשיג את מהות השמש ע"פ שכל וא"כ השכל לא פחות מהחוש.
התפיסה של בית מדרשנו (ע"פ כוזרי, הרב זצ"ל ועוד) היא שהחוויה הבלתי אמצעית, שהיא מה שהאדם רואה בחוש, בין הגשמי עיני בשר, בין החוש הרוחני כעיני השגתו של נביא, הרבה יותר גדולה וודאית מכל חישוב שכלי. אבל לפי רבנו מחבר הספר עמוד העבודה לא נראה כן, אלא שההשגה השכלית עולה על הראיה החושית כמו שמוכח מדבריו לקמן (אות מו). אך יש להעיר שהשכל אצלו וכן אצל רבו בעניין זה, הוא רבנו משה בו מימון, אינו מייצג רק חשיבה קרה וחיצונית. יש כאן תהליך של התבהרות שהוא ממלא את כל אישיותו של האדם, שיש בו הרבה עונג של השגת האמת, ומלוה אותו תחושה של הארה לא פחות מאשר בחוויה בלתי אמצעית.
אותיות מד-מה
ממשיך הרב המחבר ואומר שאמנם אנשים רגילים לומר על דבר שבהשגת החוש שזה באמת מה שרואים ומוכנים להישבע על כך ובהשגה שכלית לא יגידו כן ויאמרו שהם מסופקים אבל באמת אין זה כי אם ששכלם קצת חלוש ולכן השגת השכל שלהם מסופקת בעינם, אבל מי ששכלו צלול וברור לא יהיה לו ספק גם בדבר שמשיג בשכלו. ואפשר לדייק כך בלשונו שהביטויים שמביא בהשגת השכל ובהשגת החוש הם מאוד דומים 'חלוש' 'בהיר' 'צלול' 'ברור' ולפי זה השגת השכל היא לא פחות מהשגת החוש לא רק ביכולת הדיוק, אלא גם בעוצמת חווית הודאות שבה.
אותיות מו-נב
ויותר מזה, אומר הרב המחבר, שהשכל הוא יותר מהחוש שהרי לפעמים הראיה החושית מראה דבר מוטעה שע"פ השכל נוכל להבין שלא יתכן שמה שאנו רואים הוא אמת. והראיה לזה שכשאדם נולד הוא פועל ע"פ הדמיון, והשכל נכנס בו רק בגיל 13. יתרון בהבנה השכלית מתבאר על פי משל שלִסְפוֹר הרבה כסף, אם הוא בכמות מדויקת בסדרה חשבונית, ע"י השכל אפשר: א. לדעת את הסכום המדויק בסקירה אחת לעומת לספור ביד שצריך הרבה הרבה זמן, ב. ביד אפשר לטעות משא"כ בסקירה שכלית מחוּשבת לא תהיה טעות. וגם בהשגת הבנה בסוגיה בתלמוד ההשגה פתאום מופיעה ומה שלוקח זמן להשיג את ההבנה הזאת זה ההקדמות שלפניכן שאינם ברורות לך דיים. משל לאבן טובה ומאירה שמכוסה בהרבה כיסויים שברגע שיגמרו להסיר את כל הכיסויים תאיר מיד מאורה הגדול. וכך בגמרא אם יהיו כל העניינים שלפניכם מובנים היטב, הסברה הישירה תעלה מיד.
יתרון נוסף שיש להבנה השכלית הוא שהיא איכותית יותר, היא אינה צריכה לדברים נוספים שיעזרו לה להשיג אלא רק השכל עצמו לעומת זאת אדם שמסתכל בחוש אם אין לו מקור אחר שנותן לו אור חוש הראות לא יוכל לעזור לו. א"כ יש 3 יתרונות להשגה השכלית על פני ההשגה החושית 1. מהירות ההשגה 2. הדיוק המובטח 3. איכות ההשגה.
כלל דבר: השכל מכַוון יותר לאמת. וזה מה שאמרו בגמ' "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, מלמד שההלכה כמותו בכל מקום." ופרוש מאמר זה, אינו כמו שהעולם אומרים שלמדו מהמילים "וה' עימו" שהלכה כמותו בכל מקום. שזה מורה על הקדושה הגדולה שצריך להיות בה ע"מ לכוון להלכה, אלא למדו זאת מהמילה "משכיל". והוא מה שאמרנו שהשכל מורה על כיוון אמת שכיוון שמשכיל ומכוון לאמת יותר מאחרים, לכן הלכה כמותו בכל מקום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
