ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ענינים כלליים של פורים
בתלמוד הירושלמי, במסכת מגילה מופיעה מחלוקת - אלו ספרים עתידים להתבטל:
"ר' יוחנן ורשב"ל, ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל מה טעמא: 'קול גדול ולא יסף' (דברים ה, יט); רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל, נאמר כאן: 'קול גדול ולא יסף' ונאמר להלן: 'וזכרם לא יסוף מזרעם' (אסתר ט, כח)..." (פרק א, הלכה ה).
הרמב"ם, בסוף הלכות מגילה, הביא את דברי ריש לקיש, והוסיף משל עצמו, ובכך האיר את עינינו בהבנת העניין:
"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר: 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני' (ישעיהו סה, טז) - ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם' (אסתר ט, כח)" (פרק ב הלכה יח).
הרמב"ם מוסיף, אפוא, שתי נקודות:
ראשית - הרמב"ם מציין את הזמן ש'עתידין ליבטל' וקובע שהכוונה לימות המשיח.
שנית - בסיום ההלכה הרמב"ם מסביר את פשר העניין. אף כי ימי הפורים נתוֹסְפוּ לימי הזיכרון של השנה בשל ישועה מצרות, ולמרות שהצרות יישכחו בימות המשיח, עדיין 'ימי הפורים' לא יבוטלו.
מה פשר העניין?
אין כל פגם בזכירת הצרות, אדרבה, קיומו של הזיכרון מבטא שהצרה הייתה ואיננה עוד, ואנחנו, שעברנו אותה, נושענו ממנה והננו קיימים. בזיכרון הצרות אנו נפגשים עם ההשגחה האלוקית, שהיא, כמובן, קבועה וקיימת תמיד, אך ניכרת ומתבררת יותר, דווקא על ידי היציאה מההֵעָדֵר; ההוויה שמתוך החיסרון מבליטה את עָצְמַת ההוויה 1 .
על כן במשך ההיסטוריה אין שוכחים את הצרות. אך בשעה שמגיעה עת הישועה השלמה, צריך, לכאורה, לשכוח אותן, שכן, סוף סוף, הצרה בשעתה הייתה אמתית וכואבת, וזיכרונה יצבוט את הלב, וממילא לא תוכל השמחה להיות שלמה, לפיכך אומר הכתוב: "כי נשכחו הצרות הראשונות".
מדוע, אם כן, לא לשכוח גם את ימי הפורים? במה ייחודם?
ייחוד ימי הפורים
אומרת המגילה: "על כן קרא לימים האלה פורים על שם הפור" (אסתר ט, כו). והרי "פור" לשון יחיד ו"פורים" לשון רבים, אלא שזו בדיוק הנקודה המרכזית של הפורים: 'הפור' של היחיד - המן, הפך להיות של רבים. "פור הוא הגורל" - באמצעותו המן נותן, כביכול, ליד של מעלה להתערב ולהכתיב את מהלכיו. על ידי כך מתברר שלא את כוונותיו של המן מכוונת היד האלוקית, אלא את נצח ישראל. מה שהוא כיוון לרעה - הקב"ה חשבהּ לטובה, והצרה עצמה מתבררת כמובילה אל הטוב.
נבוא, אם כן, לפרט מה אירע בסיפור המגילה: המן הכין עץ גבוה חמישים אמה לתלות עליו את מרדכי. אין ספק שבשעה שראו היהודים את העץ מוכן בחצר המן, נפל עליהם פחד מפניו. העץ היווה צרה, מבחינתם. אלא שהאמת התבררה, והעץ לאמתו של דבר, לא נועד שיתלו עליו את מרדכי, אלא דווקא את המן עצמו. לאמור, רק פחד שוא היה ליהודים, לא צרה ממשית, אלא צרה 'לפנים' בלבד, שהתבררה, למפרע, כישועה מהמן.
כמו כן, גם בנוגע לגזירת השמד הרי דווקא הגזירה להשמיד את היהודים, והעובדה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח) 2 , דווקא בשל כך נוצר צורך שאחשורוש יתיר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם - ובזה זכינו לישועה.
אילו נתבטלו הגזירות הראשונות לא היה לנו את חג הפורים; נתברר ש'האי יומא' - 'יומא דמזלא דישראל היה', וגזירת המן, למעשה, על עצמו ועַמּוֹ הייתה, היא הייתה 'צרתנו' רק 'לפנים' ובפועל נתבררה כישועתנו - וזהו ה'פורים', "כי פור המן הפך לפורינו" 3 .
סוג כזה של 'צרה' אפשר וצריך לזכור גם בעת הישועה, שהרי אין בו כל שריד של כאב. לעומת זאת, יש בו לימוד עצום, ודווקא לימות המשיח שנאמר עליהם: "וממנה יושע".
כל הקשיים הם הם יסודות התיקונים לישועה השלמה!
יְזַכֵּנוּ ה' לכוון עַיִן של מטה לעין של מעלה, ולראות בשוב ה' ציון.
^ 1 כדברים האלה מצינו גם במצוות הביכורים, על פי אותו רעיון, שברגע החידוש, עם התחדשות היש, רואים צורך לאחוז בו ולהמשיכו הלאה והלאה: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך..." (דברים כ"ו, יא), ואכמ"ל.
^ 2 חוק שנראה היה בתחילה שמעמיק את הצרה, הואיל ואי אפשר היה לשלוח ספרים להשיב מחשבת המן האגגי.
^ 3 מתוך הפיוט "אשר הניא".
^ 2 חוק שנראה היה בתחילה שמעמיק את הצרה, הואיל ואי אפשר היה לשלוח ספרים להשיב מחשבת המן האגגי.
^ 3 מתוך הפיוט "אשר הניא".
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.

דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











