ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
כל החילים שנפלו
"בשם אלוקינו נדגול" , נדגול – דייקא.
בדגליות מסומנת ובולטת, מונפת, ומסמנת דרך לרבים.
ב"ה זכינו, ובמשך שנות-דור הרבינו חיילים לתורה ולתעודה, ובני הציונות הדתית, לרוב מתוך קשר ושייכות לתורה, ב"ה, מגדילים את נוכחותם בכל מרחבי החיים בארצנו הקדושה, בתורה ובחינוך, בהתיישבות ובצה"ל, במדע ובתעשייה, ברפואה ובמפעלי חסד מגוונים, בכלכלה ובמשפט, ועוד היד נטויה בעז"ה.
ואולם מבחננו האמיתי הוא בהעמדת זהותנו הבהירה – בנים לד' אלוקינו – מאמינים ובוטחים בישועתו, דבקים בתורתו – אמת. בהיותה עומדת לעד, תורת חיינו ממש, משיבת נפשנו, מחכימתנו, בכל תהפוכות ונבכי סבוכי החיים, מאירת עינינו ומשמחת לבנו – בשלמותה.
לא רק בביהמ"ד אנו מצווים להיות "אנחנו" – אמיתיים בשם ד' אשר בפינו, אלא דווקא בכל אותן נקודות מפגש עם החיים המלאים. להיות נאמנים, ישרים ובוטחים באמת אשר עמנו, מתוך תורת אמת, חיי עולם הנטועים בתוכנו, מורשת ת"ח מאירי נתיבי הגאולה, אשר "דבר ה'" זו הלכה ואגדה והקץ, בפיהם, ומהם פסיקה והדרכה לדור.
חובתנו לחזק ולזקוף את עמוד השדרה של ציבורנו: בני הישיבות והאולפנות – הנערים, בחורינו הבוגרים יותר העוסקים בתורה, בנינו הנמצאים בצבא באלפיהם, ב"ה, ולהגיע לכל באי בתי הכנסיות, וחובשי הכיפות – הפזורים בכל מרחבי העשייה - שבכל מקום שהם שם ידגלו בשם ד' אלוקינו, ויבטאו את אמונתם בעוז ובענווה – כי רק ממנו יתברך ותורתו אמת – תוצאות חיים.
הגאולה מלאת החיים מעמידה במבחן אמת את האפשרות ח"ו להיכשל ב"שמנת עבית... ויטוש אלו-ק עשהו" וכו', לעומת "הנה אלוקינו זה קיווינו לו... נגילה ונשמחה בישועתו". אל כל היש להראות באצבע "זה" אלוקינו, וישועתו היא.
ובמה הדברים תלויים? "בגוי צדיק שומר אמונים, יצר סמוך תצר שלום, שלום כי בך בטוח, בטחו בד' עדי עד כי בי-ה ד' צור עולמים". עמא זכאה בי נטרו אוריתא בלבב שלם, בלב שלם נטרו שלמא שלמא יתעבד להון ארי במימרך איתרחצו, אתרחצו על מימרא דד' לעולם ולעלמי עלמיא, בכן תתפרקון במימר דחילא דד' תקיף עלמיא" (ישעיהו כה, ט; כו ב-ד ותרגום שם).
האם לזרום עם ה"מציאות" ובעת הצורך להכפיף את דבר ד' לעומתה, ח"ו, או לדעת בבירור שד' הוא תקיף עלמיא צור העולמים וחוזקם וקיומם, ורק משמירת אמונים – שלמא יתעבד להון וגו'.
על כן קמה תנועת קוממיות בראשות מרנן ורבנן לזקיפות הקומה הראויה ממקור התורה לתוככי החיים כולם.
ומדגליות הציבור שומר האמונים, למשזרת הכוחות הבריאים באומה, ולהבראתה, בעז"ה, ויתקיים בנו "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך".
יוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.

דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









