ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אחת השאלות שעלתה על שולחנם של פוסקי הדור הייתה האם יש משמעות רוחנית דווקא ליום זה שבו הכריזה ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון את הכרזת העצמאות? שהרי הנצחון במלחמה הושג הרבה יותר מאוחר.
ננסה לבחון סוגיא זו בעזרת עיון בהליך הכרזת העצמאות של מדינת היהודים הראשונה, לפני שלשת אלפים שנה בידי דוד בן ישי.
דוד נמשח כמלך, לראשונה בידי שמואל הנביא בבית אביו ישי, במעמד בני המשפחה בלבד וכנראה בסוד גמור (שמו"א ט"ז). בפעם השניה נמשח על ידי אנשי יהודה בחברון, לאחר נפילתו של שאול בהר הגלבוע (שמו"ב ב' ד). במקביל אליו, מלך במחניים איש בושת - בנו הנותר ורפה הידים של שאול (שם,י). לאחר שתי שנות מלכות על רוב עם ישראל, נרצחו אבנר שניהל את הממלכה בפועל ואיש בושת (שם, ג' ד'), ואז נמשח דוד בפעם השלישית (ולא האחרונה) והומלך בחברון על כל ישראל ויהודה (שם, ה' א-ג). דוד מלך בחברון במשך שבע וחצי שנים (שם, ד) ורק אחר כך עלה לירושלים, כבש אותה והכריז עליה כבירת כלל ישראל (שם ו-ט).
נשאלת השאלה הקשה מאוד, מדוע חיכה דוד עוד חמש וחצי שנים לאחר מותם של אבנר ואיש בושת ולא עלה לירושלים עם המלכתו כמלך על כלל ישראל?
כדי לענות על כך נעיין בסוגיא במסכת סנהדרין (כ ע"א) העוסקת בשאלה אחרת - מדוע נענש אבנר ונרצח בידי יואב? ומתרצת:
"אמר רב נחמן בר יצחק: ששהא (עיכב) מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה".
לדעת רש"י - במשך חמש שנים לאחר התבוסה בגלבוע בטלה המלכות בישראל. איש בושת הסתתר כנראה בעבר הירדן המזרחי. רק אז מלך איש בושת במחניים שנתיים במקביל לדוד. חצי שנה לאחר מכן מלך דוד בחברון על כל ישראל.
בעלי התוס' חולקים על רש"י ולשיטתם איש בושת מלך במקביל לדוד, בשנים הראשונות לאחר מות שאול. לאחר מותו חמש שנים בטלה מלכות בישראל ורק אז מלך דוד בחברון על כל ישראל.
שתי השיטות קשות שהרי אנו יודעים שכמעט ואין מצב של "ואקום" בתחום זה. קשה להניח שהיה מצב בו לא היה לדוד מתחרה ובכל אופן לא נתקבל על כל ישראל. לכן נציע בענווה, את ההצעה הבאה לעיונו של הציבור:
בסוף ימי שאול, דוד שימש כמפקד יחידה יהודית/ישראלית בצבאו של אכיש מלך גת (שמו"א כ"ז). לאחר נפילת שאול ובניו בגלבוע ניסה אבנר והצליח להמליך את איש בושת כמלך על רוב עם ישראל במחניים. דוד עלה לחברון ומלך משם על יהודה עדיין כ"ואסל" (=מלך על אוטונומיה) בחסות הפלשתים. מציאות זו נכפתה עליו, כיון שלאחר הנצחון הפלשתי בהר הגלבוע שלטו הם שלטון ללא מצרים בכל רחבי ארץ ישראל המערבית. לאחר שנתיים וחצי נרצחו אבנר ואיש בושת ודוד הומלך עדיין כואסל, על כל ישראל. במשך חמש שנים הכין דוד את עצמו להכרזת העצמאות. רק כשהכלים היו מוכנים, כלומר הצבא, מערכות השלטון והחוק והקשרים החשאיים עם שליטים זרים (שיכירו בבא העת במדינה החדשה ויספקו לה חומרי גלם וידע טכנולוגי) כמו הצוֹרים (מתחריהם של הפלשתים על השליטה בנתיבי הסחר של הים התיכון), הכריז דוד עצמאות תוך נקיטת צעד מעשי ודקלרטיבי. הוא עולה לירושלים ומכריז עליה כבירת עם ישראל כולו (ירושלים לא נחלקה לשבטים). יום אחר כך מתחילה מלחמת העצמאות. הפלשתים מתקיפים את דוד ועולים על ירושלים. ההחלטה על העיתוי דרשה "סייעתא דשמייא" מרובה, כך חזרה ההיסטוריה על עצמה, שלשת אלפים שנה מאוחר יותר. ההחלטה של דוד בן גוריון וממשלת ישראל להכריז עצמאות דווקא אז התבררה כהחלטה נכונה בזמן הנכון, ב"ה וגם על זה אנחנו מודים.
אנו מתפללים להקב"ה שיזכנו למועדים לשמחה ולגאולה שלמה,
לראות את מדינת ישראל - מדינת היהודים - הולכת ומתפתחת גם מבחינה רוחנית
והופכת להיות מדינת היהודים - "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








