ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אחת השאלות שעלתה על שולחנם של פוסקי הדור הייתה האם יש משמעות רוחנית דווקא ליום זה שבו הכריזה ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון את הכרזת העצמאות? שהרי הנצחון במלחמה הושג הרבה יותר מאוחר.
ננסה לבחון סוגיא זו בעזרת עיון בהליך הכרזת העצמאות של מדינת היהודים הראשונה, לפני שלשת אלפים שנה בידי דוד בן ישי.
דוד נמשח כמלך, לראשונה בידי שמואל הנביא בבית אביו ישי, במעמד בני המשפחה בלבד וכנראה בסוד גמור (שמו"א ט"ז). בפעם השניה נמשח על ידי אנשי יהודה בחברון, לאחר נפילתו של שאול בהר הגלבוע (שמו"ב ב' ד). במקביל אליו, מלך במחניים איש בושת - בנו הנותר ורפה הידים של שאול (שם,י). לאחר שתי שנות מלכות על רוב עם ישראל, נרצחו אבנר שניהל את הממלכה בפועל ואיש בושת (שם, ג' ד'), ואז נמשח דוד בפעם השלישית (ולא האחרונה) והומלך בחברון על כל ישראל ויהודה (שם, ה' א-ג). דוד מלך בחברון במשך שבע וחצי שנים (שם, ד) ורק אחר כך עלה לירושלים, כבש אותה והכריז עליה כבירת כלל ישראל (שם ו-ט).
נשאלת השאלה הקשה מאוד, מדוע חיכה דוד עוד חמש וחצי שנים לאחר מותם של אבנר ואיש בושת ולא עלה לירושלים עם המלכתו כמלך על כלל ישראל?
כדי לענות על כך נעיין בסוגיא במסכת סנהדרין (כ ע"א) העוסקת בשאלה אחרת - מדוע נענש אבנר ונרצח בידי יואב? ומתרצת:
"אמר רב נחמן בר יצחק: ששהא (עיכב) מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה".
לדעת רש"י - במשך חמש שנים לאחר התבוסה בגלבוע בטלה המלכות בישראל. איש בושת הסתתר כנראה בעבר הירדן המזרחי. רק אז מלך איש בושת במחניים שנתיים במקביל לדוד. חצי שנה לאחר מכן מלך דוד בחברון על כל ישראל.
בעלי התוס' חולקים על רש"י ולשיטתם איש בושת מלך במקביל לדוד, בשנים הראשונות לאחר מות שאול. לאחר מותו חמש שנים בטלה מלכות בישראל ורק אז מלך דוד בחברון על כל ישראל.
שתי השיטות קשות שהרי אנו יודעים שכמעט ואין מצב של "ואקום" בתחום זה. קשה להניח שהיה מצב בו לא היה לדוד מתחרה ובכל אופן לא נתקבל על כל ישראל. לכן נציע בענווה, את ההצעה הבאה לעיונו של הציבור:
בסוף ימי שאול, דוד שימש כמפקד יחידה יהודית/ישראלית בצבאו של אכיש מלך גת (שמו"א כ"ז). לאחר נפילת שאול ובניו בגלבוע ניסה אבנר והצליח להמליך את איש בושת כמלך על רוב עם ישראל במחניים. דוד עלה לחברון ומלך משם על יהודה עדיין כ"ואסל" (=מלך על אוטונומיה) בחסות הפלשתים. מציאות זו נכפתה עליו, כיון שלאחר הנצחון הפלשתי בהר הגלבוע שלטו הם שלטון ללא מצרים בכל רחבי ארץ ישראל המערבית. לאחר שנתיים וחצי נרצחו אבנר ואיש בושת ודוד הומלך עדיין כואסל, על כל ישראל. במשך חמש שנים הכין דוד את עצמו להכרזת העצמאות. רק כשהכלים היו מוכנים, כלומר הצבא, מערכות השלטון והחוק והקשרים החשאיים עם שליטים זרים (שיכירו בבא העת במדינה החדשה ויספקו לה חומרי גלם וידע טכנולוגי) כמו הצוֹרים (מתחריהם של הפלשתים על השליטה בנתיבי הסחר של הים התיכון), הכריז דוד עצמאות תוך נקיטת צעד מעשי ודקלרטיבי. הוא עולה לירושלים ומכריז עליה כבירת עם ישראל כולו (ירושלים לא נחלקה לשבטים). יום אחר כך מתחילה מלחמת העצמאות. הפלשתים מתקיפים את דוד ועולים על ירושלים. ההחלטה על העיתוי דרשה "סייעתא דשמייא" מרובה, כך חזרה ההיסטוריה על עצמה, שלשת אלפים שנה מאוחר יותר. ההחלטה של דוד בן גוריון וממשלת ישראל להכריז עצמאות דווקא אז התבררה כהחלטה נכונה בזמן הנכון, ב"ה וגם על זה אנחנו מודים.
אנו מתפללים להקב"ה שיזכנו למועדים לשמחה ולגאולה שלמה,
לראות את מדינת ישראל - מדינת היהודים - הולכת ומתפתחת גם מבחינה רוחנית
והופכת להיות מדינת היהודים - "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
