ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאיטה בת חנה ארנרייך
"אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: מֵאֵת יְקֹוָק הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְקֹוָק נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קי"ח כב-כד).
ננסה לצעוד בעקבותיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ולהסביר מה קרה ביום זה ולמה היה נכון לקבוע שיום הכרזת המדינה הוא היום שבו נודה לקב"ה על תחילת גאולתנו ופדות נפשנו.
בשבוע שעבר, בהפטרת פרשת שמיני, קראנו על ניסיונותיו של דוד להעלות את הארון לירושלים ובכך לקבוע אותה כעיר הבירה הרוחנית של עם ישראל לנצח. פרק אחד קודם, מספר לנו הנביא כיצד הפך דוד בן ישי את ירושלים, לבירתה המדינית של מדינת ישראל הראשונה.
ננסה להבין את התהליך.
עם נפילתם של ישראל ושאול בקרב שהתקיים בעמק יזרעאל ובהר הגלבוע מול הפלשתים, נפלה כל ארץ ישראל המערבית בידיהם. רק איש בושת, שכנראה לא השתתף בקרב עקב היותו "רפה ידים", נותר מבניו של שאול. אבנר בן נר ברח יחד עמו לעבר הירדן המזרחי ומשם ניסו יחד למלוך על ישראל.
דוד לעומת זאת, עלה אחרי התייעצות עם השכינה, מצקלג לחברון. בחברון מלך דוד כ"וואסל" בחסות אכיש מלך גת - פטרונו עוד מימי היותו "עצור" ונרדף מפני שאול בן קיש. דוד מלך בשלב זה רק על שבט יהודה, שהיה משועבד לפלשתים כבר מתחילת תקופת השופטים (לאחר תקופת עתניאל בן קנז ובעקבות כישלונם הרוחני של אלימלך ובניו). לאחר נפילתו של אבנר בן נר בידי יואב בן צרויה ורציחתו של איש בושת בן שאול בידי שני קצינים מצבאו, עלה דוד לירושלים כמלך של כל שנים עשר השבטים.
עיון בכתובים מעלה לדיון שאלה קשה. וזה לשון הכתוב:
"בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד: וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים" (שמואל ב ב' י-יא).
אם איש בושת מלך רק שנתיים, מדוע התעכב דוד בחברון עוד חמש וחצי שנים ולא עלה לירושלים מיד לאחר מותם של מתנגדיו? (עיינו ברד"ק ברלב"ג ובאלשיך במקום).
נסביר כי היתה משמעות מדינית לעלייתו של דוד לירושלים והפיכתה לבירתם של כל שנים עשר שבטי י-ה. הייתה זאת בעצם הכרזת עצמאות וניסיון להשתחרר מעולו של הכיבוש הפלישתי. לכן, צעד זה גרר אחריו תגובה פלשתית מיידית וניסיון שלהם לחסל את דוד ומדינתו החדשה (עיינו שמו"ב ה' יז ואילך).
הכרזת העצמאות חייבה הכנה מרובה של תשתיות שלטוניות ורקימת קשרים בין לאומיים. ההחלטה על הרגע הנכון מחייבת סייעתא דשמיא מרובה. הכרזה טרם הזמן עלולה להיות צעד נמהר ופזיז, התעכבות מאידך עלולה להיות החמצה לדורות. לכן, דוד שהומלך על כל ישראל בחברון לאחר סיום שתי שנות מלכות איש בושת, חיכה עוד חמש וחצי שנים. רק כשהבין שהגיע הזמן הנכון, בתום שבע וחצי שנות כהונה בחברון, הכריז עצמאות.
כך גם בדורנו, החלטתו של דוד בן גוריון להכריז עצמאות בה' באייר תש"ח, היה בה סיכון רב. בסופו של דבר לאחר מלחמה קשה כנגד כל מדינות ערב שקמו עלינו לכלותינו, התברכנו בסייעתא דשמיא נפלאה, צלח הדבר בידו. שוב זכינו לאחר 2,700 שנות גלות, לחדש את מדינת היהודים החופשית על חלקים נרחבים של ארץ ישראל המערבית.
הבה נתפלל כי כשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כן נזכה בקרוב לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
