ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאיטה בת חנה ארנרייך
"אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: מֵאֵת יְקֹוָק הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ: זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְקֹוָק נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קי"ח כב-כד).
ננסה לצעוד בעקבותיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ולהסביר מה קרה ביום זה ולמה היה נכון לקבוע שיום הכרזת המדינה הוא היום שבו נודה לקב"ה על תחילת גאולתנו ופדות נפשנו.
בשבוע שעבר, בהפטרת פרשת שמיני, קראנו על ניסיונותיו של דוד להעלות את הארון לירושלים ובכך לקבוע אותה כעיר הבירה הרוחנית של עם ישראל לנצח. פרק אחד קודם, מספר לנו הנביא כיצד הפך דוד בן ישי את ירושלים, לבירתה המדינית של מדינת ישראל הראשונה.
ננסה להבין את התהליך.
עם נפילתם של ישראל ושאול בקרב שהתקיים בעמק יזרעאל ובהר הגלבוע מול הפלשתים, נפלה כל ארץ ישראל המערבית בידיהם. רק איש בושת, שכנראה לא השתתף בקרב עקב היותו "רפה ידים", נותר מבניו של שאול. אבנר בן נר ברח יחד עמו לעבר הירדן המזרחי ומשם ניסו יחד למלוך על ישראל.
דוד לעומת זאת, עלה אחרי התייעצות עם השכינה, מצקלג לחברון. בחברון מלך דוד כ"וואסל" בחסות אכיש מלך גת - פטרונו עוד מימי היותו "עצור" ונרדף מפני שאול בן קיש. דוד מלך בשלב זה רק על שבט יהודה, שהיה משועבד לפלשתים כבר מתחילת תקופת השופטים (לאחר תקופת עתניאל בן קנז ובעקבות כישלונם הרוחני של אלימלך ובניו). לאחר נפילתו של אבנר בן נר בידי יואב בן צרויה ורציחתו של איש בושת בן שאול בידי שני קצינים מצבאו, עלה דוד לירושלים כמלך של כל שנים עשר השבטים.
עיון בכתובים מעלה לדיון שאלה קשה. וזה לשון הכתוב:
"בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד: וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים" (שמואל ב ב' י-יא).
אם איש בושת מלך רק שנתיים, מדוע התעכב דוד בחברון עוד חמש וחצי שנים ולא עלה לירושלים מיד לאחר מותם של מתנגדיו? (עיינו ברד"ק ברלב"ג ובאלשיך במקום).
נסביר כי היתה משמעות מדינית לעלייתו של דוד לירושלים והפיכתה לבירתם של כל שנים עשר שבטי י-ה. הייתה זאת בעצם הכרזת עצמאות וניסיון להשתחרר מעולו של הכיבוש הפלישתי. לכן, צעד זה גרר אחריו תגובה פלשתית מיידית וניסיון שלהם לחסל את דוד ומדינתו החדשה (עיינו שמו"ב ה' יז ואילך).
הכרזת העצמאות חייבה הכנה מרובה של תשתיות שלטוניות ורקימת קשרים בין לאומיים. ההחלטה על הרגע הנכון מחייבת סייעתא דשמיא מרובה. הכרזה טרם הזמן עלולה להיות צעד נמהר ופזיז, התעכבות מאידך עלולה להיות החמצה לדורות. לכן, דוד שהומלך על כל ישראל בחברון לאחר סיום שתי שנות מלכות איש בושת, חיכה עוד חמש וחצי שנים. רק כשהבין שהגיע הזמן הנכון, בתום שבע וחצי שנות כהונה בחברון, הכריז עצמאות.
כך גם בדורנו, החלטתו של דוד בן גוריון להכריז עצמאות בה' באייר תש"ח, היה בה סיכון רב. בסופו של דבר לאחר מלחמה קשה כנגד כל מדינות ערב שקמו עלינו לכלותינו, התברכנו בסייעתא דשמיא נפלאה, צלח הדבר בידו. שוב זכינו לאחר 2,700 שנות גלות, לחדש את מדינת היהודים החופשית על חלקים נרחבים של ארץ ישראל המערבית.
הבה נתפלל כי כשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כן נזכה בקרוב לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
