מתי אין ספק שיש לגייר קטנים? על גיור ומתן תורה | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

מדורים
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
עניני החג

3 דק' קריאה

הקשר ההדוק בין יום מתן תורה למגילת רות, הגיורת האולטימטיבית, אומר דרשני. קשר זה מביא אותנו לכמה מסקנות חשובות:
א. גרות היא תהליך חיובי מאוד, הוא מאפשר לכל אדם, שבוחר להצטרף לאלה שעמדו במעמד הר סיני, להיחשב כצאצא של אברהם אבינו (הרמב"ם באגרתו לרבי עובדיה הגר).
ב. כל עם ישראל התגייר במעמד הר סיני וממילא כולנו צאצאי גרים (כריתות דף ט ע"א).
ג. קבלת מצוות היא חלק מהותי מתהליך הגיור (יבמות דף מז).
המציאות בדורנו, בארץ ישראל – מדינת ישראל, שונה מהמצב בחו"ל היום ובדורות הקודמים. במדינת ישראל חיים כיום, מאות אלפי אזרחים שאינם מוכרים כיהודים לעניין מעמד אישי, או בגלל שרק האבא או הסבא הם יהודים לפי ההלכה, והם חייבים בגיור כדי להיחשב, לא רק כאזרחים, אלא גם כיהודים. הם אומנם מזרע ישראל, ולפי הרמ"א (טור אבן העזר, דרכי משה סימן קנו ס"א) יש חובה מדרבנן על האב היהודי לדאוג לו, אבל גם הם חייבים בגיור. ויש שלא מצליחים להוכיח את יהדותם, בגלל השואה או בגלל השהות מאחורי מסך הברזל הקומוניסטי במשך קרוב לשבעים שנה. הם אינם יכולים להתחתן במדינת ישראל, כדמו"י לפי ההלכה וגם לא לפי החוק. יש גם סכנה גדולה של התבוללות בלתי מודעת. מציאת פתרון מעשי לבעיה זו חייבת להטריד את כולנו. פתרון משמעותי (אומנם חלקי) ומאיר פנים לבעיה הוצע בשו"ת "במראה הבזק" ח"ט תשובה ל'.
המחסום העיקרי בנושא הגיור הוא הצורך בקבלת מצוות אמיתית (כלומר רצון כן להיכנס לתהליך רציני של קיום מצוות). כמה מגדולי ישראל הציעו לפתור את הבעיה באמצעות גיור קטנים, שהרי גיור קטנים איננו כולל בתוכו את החלק החשוב של קבלת מצוות מסיבות ברורות.
המקור לגיור קטנים, נמצא במסכת כתובות (דף יא ע"א): "אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו".
השאלה שהתעוררה, על ידי חלק מן הפוסקים, הייתה: האם אכן גיור ילד במשפחה שבה לא יתחנך לקיום מצוות, היא זכות או חובה? במסגרת קצרה זו לא נענה על השאלה (המעוניינים לקבל את החומר עם כל הפרטים מוזמנים לפנות למשרדי "ארץ חמדה": [email protected] וייענו בחפץ לב).
נביא עתה דוגמא הלכתית מעניינת. מתי ברור, שיש לגייר קטן שנולד לאמא, שאינה מגדירה עצמה כשומרת מצוות והאב אינו יהודי?
להלן פרטי שאלה שהגיעה ל"ארץ חמדה": אשה יהודיה (חברה בקהילה אורתודוקסית) החליטה, ר"ל, לחלוק את חייה עם גבר לא יהודי. הם ניסו שנים רבות להביא ילדים לעולם, כל הניסיונות הסתיימו בהפלה, בשלב זה או אחר של ההיריון. לכן, הם החליטו להביא ילד לעולם בסיועה של אם פונדקאית לא יהודייה. שבועיים אחרי שהעובר נקלט ברחמה של הפונדקאית, גילתה האשה שגם היא הרה. לאחר תשעה חודשים נולדו שתי בנות. הבת שאשה זו ילדה היא יהודייה ללא כל ספק, שהרי האמא יהודייה. הפוסקים נחלקו בשאלה מי היא האם ההלכתית של הבת שהפונדקאית ילדה. כיוון שאין בכוחנו להכריע במחלוקת זו, הספק עומד במקומו והבת היא ספק יהודיה ויש לנהוג לגביה לחומרא לשני הצדדים (עיינו תוספתא מכשירין (א,ח) ובר"ש על המשנה (שם ב,ז). בת זו, לפי ההלכה, לא תוכל להינשא ליהודי ולא לנוכרי. לכן, ברור (מסיבה זו ומסיבות אחרות) כי זו תהיה זכות גדולה לבת להתגייר, ולכן בית הדין צריך לגיירה למרות שכנראה תגדל ללא חינוך יהודי.
צריך להתפלל כי מעשה זה של בית הדין, יהווה צעד ראשון בתהליך חזרה בתשובה של כל המשפחה וגם הם ילכו בדרכה של רות המואביה – אמה של מלכות.
נתפלל כי בסופו של ההליך גם בת זו תצטרף בפועל לשותפות ביעוד שנקבע במעמד הר סיני.

הבה נפתח את לבבנו ואת בתינו, כדי לקבל את כל העולים שהגיעו למדינת ישראל, ורוצים בקשר עִם עם ישראל, ובאהבה נקרבם לאבינו שבשמים.

עניני החג

שיעורים נוספים