ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
השבוע, נביא שני הסברים נוספים לעונש.
בתלמוד הירושלמי מצינו:
"אבנר למה נהרג ?... יהושע בן לוי אמר, על שעשה דמן של נערים שחוק שנאמר "וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ..." (שמו"ב ב' יד) (פאה פ"א ה"א).
דוד, שמלך בחברון על יהודה ואבנר שהמליך את איש בושת במחניים, נאבקו לאחר נפילת שאול בגלבוע, על תמיכת עם ישראל כולו. המאבק היה לגיטימי. השאלה שבה דן הכתוב היא, מהם האמצעים המותרים בשימוש, במסגרת מאבק מסוג זה. גדודים של שני המנהיגים סבבו בארץ וניסו לקבל תמיכה של השבטים וראשי המשפחות. אחד המקומות החשובים ביותר מבחינה לאומית, היה גבעון, שם שכן המשכן. יש לציין שגבעון היה מקומה של משפחת שאול (דבהי"א ט' לה-לט). ליד הברכה בגבעון נפגשו שני גדודים, האחד בראשות אבנר בן נר והשני בראשות יואב בן צרויה. אבנר מציע להכריע את שאלת השליטה בגבעון באמצעות קרב בין שנים עשר אנשי ביניים מכל צד. לשיטתו, כך יחסך דם רב. בסופו של דבר נפלו כל עשרים וארבעה הלוחמים זה בידי זה, שהרי במלחמת אחים אין מנצחים יש רק מפסידים. התברר שאין זו הדרך להכריע במאבק פנימי, בתוך העם. השיטה שהתאימה להכרעה בקרב בין הישראלים לפלשתים איננה מתאימה למחלוקת פנימית. חז"ל מבקרים את אבנר על הלשון הקלילה שבה נקט: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ". לשון זו מוכיחה כי אבנר לא התייחס מספיק ברצינות לחומרה שבשפיכת דם באופן כללי, קל וחומר בידי אחים. עיון בפרק מוכיח זאת גם מהמשך הדברים. ביום הקרב שהתפתח בין שני הגדודים, עשהאל - אחיו הצעיר של יואב, רדף אחרי אבנר, בנסיון להורגו. אבנר, בנסיון למנוע משבר, שימנע בעתיד שלום בין המחנות, מציע אבנר לעשהאל הצעה נוראה. הוא מציע "נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְקַח לְךָ אֶת חֲלִצָתוֹ". רק מי שדמם של נערי ישראל בעיניו הוא צחוק, יכול להציע הצעה שכזו. על כן נענש אבנר ולא זכה להיות משנה לדוד ושר הביטחון של הממלכה המאוחדת.
שם בירושלמי מובאת דעה נוספת, המחמירה עם אבנר עוד יותר. וז"ל:
"וריש לקיש (אמר) על שהקדים שמו לשמו של דוד שנאמר
"וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ לֵאמֹר כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל" כתב מן אבנר לדוד".
לכאורה הסבר זה קשה, הרי דוד עדיין איננו מלכו של אבנר ומה הבעיה להקדים את שמו? דוד אומנם נמשח כמלך עוד בחיי שאול, אך עדיין לא זכה לתמיכת העם ומדוע אבנר חייב בכבודו כמלך ואסור לו להקדים את שמו לשמו? (עיינו בדברי הגמרא בסוגיא במסכת שבת נו ע"א ובראשונים שם). אלא שצריך להסביר את ההסבר הבא. אבנר ראה עצמו ראוי למלכות ושאף להנהיג את העם. גם כשהמליך את איש בושת, הוא היה המלך בפועל ואיש בושת רק בתואר. לכן גם הרשה לעצמו לקחת את רצפה בת איה-פלגש שאול (שם ג' ז). גם כשהציע לדוד את הצעת האחדות - תוך ויתור על המקום הראשון - היה זה כנראה רק לכאורה. עדיין בתוך תוכו, שאף להיות במקום הראשון וגילה את סודו בסגנון כתיבתו.
עם ישראל זקוק למנהיגים שהובלת העם נכפית עליהם - כמו משה ולא למנהיגים שרואים עצמם כמי שרק הם ראויים להנהגה. כך פסל אבנר את עצמו להנהגה.
דווקא בימים אלה, שאנו מברכים האחד את השני "מועדים לשמחה לגאולה שלמה",
הבה נתפלל להקב"ה שיזכנו במנהיגים שהענווה היא כתר לראשם כמו משה ודוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
