ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
נרחיב קצת בנושא וננסה להבין גם את משמעותו בדורנו.
אלימלך, כצאצא של פרץ, מאוד רצה את המלכות. כך מתאר זאת המדרש: "ר' מאיר היה דורש שמות. ר' יהושע בן קרחא היה דורש שמות. ושם האיש אלימלך - שהיה אומר: 'אלי תבוא מלכות' ". (עיינו רות רבה (לרנר) פרשה ב ד"ה [ה] ושם האיש). התוצאה הייתה משולשת:
א. המלכות עברה לשבט בנימין (אהוד בן גרא), ואחריו לשבטים נוספים.
ב. לא הייתה ממלכה יהודית מאוחדת, כל שבט פעל כמסגרת עצמאית.
ג. שבט יהודה, לא רק שלא קיבל את המלכות על כלל ישראל, אלא היה משועבד לפלישתים במשך מאות שנים, עד ימי דוד. אז חזרה מלכות ליהודה, ודוד המלך מלך על מדינה עצמאית מאוחדת.
נרחיב יותר את הנקודה השלישית. שבט יהודה, אחרי זמן מנהיגותו של עתניאל בן קנז ואלימלך מבית לחם (עיינו סדר עולם רבה פרק יב), כמעט נעלם מספר שופטים. הוא לא בא לעזרת שכניו מבנימין בהנהגת אהוד בן גרא, במלחמה כנגד המואבים. הוא גם לא בא לעזרת שכניו דבורה (שישבה סמוך לבית אל) וברק במלחמתם כנגד הכנענים. דבורה שמותחת ביקורת חריפה על שבטים יותר רחוקים, מתעלמת מחוסר שיתוף הפעולה של שבט יהודה. ההסבר היחיד לכך הוא שהם לא יכלו לעזור כיוון שהיו תחת שלטון זר. גם לקראת סוף הספר מופיע במפורש כי הפלישתים שלטו שלטון ללא מצרים על שבט יהודה. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה ... לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים" (פרק טו, י – יא).
ננסה להציע היכן רמוז במגילת רות, כי הפלישתים הם ששלטו על שבט יהודה. בתחילת המגילה מופיעה גיסתה של רות, עָרְפָּה. על פי המדרש היא הייתה גם אחותה (עיינו רות רבה (וילנא) פרשה ב סימן ט [ד]). חז"ל זיהו את ערפה עם הרָפָה (שמו"ב כ"א כג) היא הרָפָא (דבהי"א כ' ח), מי שילדה את הענקים, מבני פלשת, שהפילו את חתתם ושיעבדו את שבט יהודה. רק דוד - צאצאם של רות ובועז מבית לחם, יחד עם בני משפחתו, יכלו לענקים אלה, הרגו אותם, ואז דוד הקים את מדינת היהודים העצמאית הראשונה.
מה הם המאפיינים של מדינה יהודית אידאלית, על פי מגילת רות? המגילה מדגישה כמה נושאים:
א. מדינה יהודית מתקיימת ופועלת בארץ ישראל, מקום שבו המצוות התלויות בארץ, תופסות מקום מרכזי בחיים של הכלל והפרט.
ב. החסד הוא מרכיב יסודי של כל חברה יהודית. לכן, הגנה על החלש (רות ב' ח-ט), עזרה לחלש – מצוות לקט (שם ב' ב), קרוב גרים (שם ב' יא-יב), חסד של אמת (הקמת שם, שם ד' י) שזורים לאורך המגילה.
ג. סדרי משפט קבועים ובית הדין הדואג למשפט צדק לכולם (שם ד' א-יב) מאוד מודגשים במגילה.
לסיכום, בניה של רות, גומלת החסדים, התגברו על בניה של ערפה שהפנתה עורף לחמותה במצוקה והתחברה לכוח החזק באזור - הפלישתים.
הבה נתפלל כולנו, דווקא בימים אלה, ימי מתן תורה, שהקב"ה יזכה אותנו בהנהגה רבנית שתעסוק ותקדם תחומים חשובים אלה. שנזכה שגם ההנהגה המדינית תדרג משימות מסוג זה בראש סולם העדיפויות שלה. שנזכה שמדינתנו תתחזק ותתקדם, לא רק מבחינה טכנולוגית, אלא גם באהבת ישראל בלי חלוקה מגזרית, עם דאגה לחלשים וקידום המצטיינים, כדי שההנאה מכישרונותיהם תתחלק בין כל חלקי החברה. מדינת מופת שערכים אלה חקוקים על דגלה, תהיה גם אור לגויים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
