ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
בליל הסדר במיוחד, הפה - סח רק דברים כשרים מבחינה רוחנית ולא בכאלה שאין להשמיעם.
השפה העברית, לשון הקודש, היא חלק בלתי נפרד ממורשתו הרוחנית של עם ישראל, חלק מהכלים שהבטיחו את אי שעבודו. גם בזמן שהיו מקורבים למלכות וגם אחרי שנות שעבוד רבות במצרים, בני ישראל לא שינו את שפתם - את לשונם
(עיינו מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ה).
אחד הניסים הגדולים ביותר שאירעו לעם ישראל, בדורות האחרונים, הוא נס תחייתה של השפה העברית. לתופעה זו אין, כנראה, אח ורע בתולדות האנושות. שפה שהייתה "מתה" קרוב לאלפיים שנים, הפכה להיות שפה מדוברת בחיי היום יום, השפה בה לומדים תורה ברמה הגבוהה ביותר במדינת ישראל, גם מקצועות החול, בכל המוסדות האקדמיים של מדינתנו, נלמדים בשפה העברית (לפני מאה שנים זה היה נראה כחלום באספמיא) ואין זה פוגע כהוא זה ברמתם האקדמית הגבוהה (על חשיבותו של נושא זה עיינו בהקדמה ל" "ספר אוקלידס" בתרגומו לעברית שנעשה על ידי הרב ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם 1780 בשם הגר"א).
מדי שנה מתורגמים הרבה יותר ספרים לעברית, בהשוואה למספרם של המתורגמים לערבית, שפתם של מאות מיליונים.
עם ישראל לא רק דיבר עברית אלא גם כתב וקרא עברית. רוב אומות העולם לא ייחסו לאוריינות חשיבות וברוב הדורות הקפידה האליטה שלהן למנוע מפשוטי העם יכולת זו. לעם ישראל מסורת של לימוד קרוא וכתוב לכל אחד ואחד, ובימינו גם לכל אחת ואחת, כבר מגיל צעיר מאוד. חיבוב הקריאה, כבר מגיל שלוש, הוא מסורת עתיקת יומין בתולדותינו (עיינו ספר כלבו סי' עד), לכן, אין זה פלא שתורה שבכתב (ולא רק תורה שבע"פ) ניתנה ליוצאי מצרים.
מציאתו של ה"קמע" בהר עיבל, באתר מזבחו של יהושע בן נון, שפורסם בשבועות האחרונים, מהווה עדות ליכולתו של היהודי, גם הפשוט, לכתוב ולקרא, גם בדור הכניסה לארץ בהנהגתו של יהושע בן נון, לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים, דור אחד אחרי יציאת מצרים. לממצא ארכיאולוגי חשוב זה, מצטרף המזבח עצמו, שמציב בפנינו את הספרים דברים ויהושע כביום נתינתם, האחד למשה והשני ליהושע תלמידו.
יכולות הדיבור, הכתיבה והקריאה, המביאות לידי ביטוי את המחשבות, הן אלה שמאפשרות, כאמור, לאדם להישאר חופשי, גם כשהוא סגור ומסוגר בין במצרים או בין חומות כלא של אימפריית זדון. כך לימדנו נתן (אנטולי) שרנסקי כשזכה להשתחרר מציפורני הדוב הרוסי. בכל חקירותיו בידי הקג"ב הוא טען כלפיהם: אתם יכולים לכלא את גופי אבל לא את רוחי! המסר שלו הוא הפנמה של המסר העתיק של יציאת מצרים.
הבה נאחל לעם ישראל פסח משמעותי מכל הבחינות, שמח מכל המובנים, ומשחרר מבחינה לאומית ופרטית, שכן, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ובמצוות (אבות פ"ו מ"ב).
נאחל כמובן גם רפואה שלמה לכל פצועי הטרור וניחומים לכל משפחות הנרצחים.
ולכלל האנושות נאחל להפנים את המסר של יציאת מצרים גם עבורם, וממילא מפלס הטרור ירד גם הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
