ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- משה רבנו
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"לא הוזכר משה בזה הסדר מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה חוץ ממשנה תורה, והטעם משום שאמר "מחני נא מספרך אשר כתבת" וקללת חכם אפילו על תנאי באה "ונתקיים בזה".
מוסיף בעל ה"מאור עיניים" (רבי מנחם נחום מטשרנוביל) שכיוון שברוב השנים קריאת תצוה היא בסמיכות לז' אדר, יום פטירתו של משה רבינו, ועל כן דווקא בפרשתנו רמוז עניין הסתלקותו של משה.
רעיון זה עולה יפה עם ההלכה המופיעה בשו"ע או"ח (סימן תקפ) אודות ה"ימים שמתענים בהם", אחד מהם הוא: "שבעה באדר, מת משה רבנו ע"ה" והביא ה"משנה ברורה" שבשנה מעוברת, כמו השנה, יש מחלוקת מתי לציין ולצום והמנהג להתענות באדר ראשון. לפי האמור לעיל, שפרשת תצוה היא הרומזת להסתלקות משה רבנו והיא נקראת באדר ראשון, אכן יש מקור נוסף למנהג.
בגמ' בקידושין (דף לח ע"א) מובא: "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש" כלומר יום פטירת הצדיק הוא גם יום לידתו. ובאמת מצינו במסכת מגילה (דף יג ע"ב) "כיוון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה אמר נפל לי הפור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" וברש"י (שם ד"ה ובשבעה) מובא "כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה" ומשמע מכאן שמשמעותו המיוחדת של ז' באדר נשענת דווקא על יום הלידה, שגרם לכך שגם יום הפטירה יהיה באותו היום.
הגמ' במסכת נזיר (דף יד ע"א) שואלת מה הדין במקרה ואדם נודר אהא "כמשה בשבעה באדר" ותוס' (שם ד"ה כמשה) מבאר את הספק. ביום היוולדו של משה שמחו שמחה גדולה, וביום מותו מחמת הצער, רבים נדרו נדרים ורבו נזירים בישראל. לכן כשאדם אומר סתם שיהיה כמשה בז' באדר כונתו כמו שהיה בדורו של משה והשאלה אם קיבל עליו נזירות כפי שרבים נהגו ביום מותו או שקיבל עליו שמחה כיום הולדו".
אם כך חוזרת ונעורת השאלה למה פרשת תצוה הרומזת לז' באדר מתייחסת דוקא להסתלקותו ואינה מתייחסת לשמחה של יום הולדתו. כמו כן יש להבין משמעות הדבר שהיום הזה נקבע כיום תענית ולא כיום שמחה.
הגאון מוילנא בספרו "דברי אליהו" מביא שבפרשת תצוה ישנם ק"א פסוקים הרומזים לשם משה "והטעם מפני שהנעלם משם משה הוא ק"א" וכוונתו שבכל אחד מאותיות השם ישנה אות נעלמת, מם שין הא, סה"כ של האותיות הנעלמות מ' ין' ו א' הוא ק"א. רמז נוסף ניתן למצוא לשמו של משה בפרשתנו והוא בפתיחה לפרשת שמן המנורה, הקב"ה פונה למשה בלשון "ואתה תצוה" לעומת הלשון בפרשיה המצויה בפרשת אמור (ויקרא כ"ד א) "וידבר ד' אל משה לאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלאת נר התמיד". הגמרא במסכת מגילה (כט ע"א) אכן מכנה את פרשת תצוה "אתה תצוה".
מסביר הגר"א, השם משה מתיחס לצד הגשמי, לגוף הקדוש וזה נעדר מאתנו (ברגע שמשה הסתלק) אבל הפנימיות שלו, התורה שהנחיל לנו שהיא דומה לצד הנסתר של השם היא מלוה אותנו לנצח.
מורי ורבי הגאון הרב חיים יעקב גולדויכט זצ"ל ראש ישיבת כרם ביבנה שבז' אדר א תשס"ה ימלאו עשר שנים להסתלקותו, כשהיה רוצה לבאר את ענין ההילולא לצדיקים היה מצטט את המדרש "כמסמרות נטועים בעלי אסופות" דברי תורה נטועים כאשר "בעליהם" נאספים מהם. "כל הזמן שרבו קיים הוא מפליג כל זמן שאני נצרך הרי רבי לפני ואני שואלו. מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו וכו'". נתן לומר שמשמעות דברי המדרש ש"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים" היא, ששלמות ותכלית ענין הלידה של הצדיק היא ביום הסתלקותו. אז מתגלה לתלמידים כוח רבם שהיה עד אתה מלובש בגוף ועתה התעלה לדרגה נעלה ביותר. לכן הצום והתענית שנוהגים בז' אדר אינם של צער אלא מטרתם לעורר הלבבות לתשובה - יום הילולא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












