ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
האם מומחה מטעם אחד הצדדים, אשר מתחייב לומר את האמת בלבד, מתקבל כעדות נאמנה? האם יש בעיה שהעד מקבל כסף מאחד הצדדים? האם חוקר פרטי נאמן בעדותו? הפעם, לא נביא מקרה מבית הדין, אלא נושא עקרוני, המלווה את עבודת בית הדין – מעמדו של עד מומחה בשכר, מטעם אחד הצדדים.
דיון
הנושא של עדות בשכר, נידון בפסקי דין של בתי הדין הרבניים העסוקים בענייני משפחה, בעניינם של חוקרים פרטיים.
בהתייחס למי שנוטל שכר עבור העדות, ישנם שני יסודות עקרים. במשנה במסכת בכורות1 שנינו: "הנוטל שכרו... להעיד - עדותיו בטילין". ובגמרא מבואר, שהטעם הוא שיש חובה להעיד ללא תמורה. סיבה נוספת היא החשש שהעד הנוטל שכר עשוי להעיד לטובת המזמין אותו לעדות ומשלם לו; דהיינו, עקב התשלום עולה חשש שקר.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
127 - חמדת ההוכחה (ב)
128 - מאזני צדק
129 - מאזני צדק (2) - עד מומחה
טען עוד
לדעת קצות החושן3, אין בדבר פסול מדאורייתא, שכן מן התורה אין חשש שאדם ישקר אפילו בתמורה להנאת ממון. והוכיח דבריו ממוציא שם רע שחייב, עד שישכור עדים "ואם אמת הדבר" כלומר שלא הוזמו עדותו מתקבלת אע"פ שהעידו בשכר.
נעיר, שמותר לעד לקבל 'שכר בטלה', דהיינו שכר על כך שבהגיעו לבית הדין הוא נמנע מלעבוד ולהרוויח כסף4
הרשב"א5 כתב, שיש מצבים בהם אדם מקבל שכר עבור היותו עד, ואין בכך פסול. הוא אומר ש'הנוטל שכר להעיד', הוא מי שראה אירוע, ואחר כך נוטל שכר עבור פעולת העדות בבית הדין – ואז עדותו פסולה, כיון שמוטלת עליו המצוה להעיד ואסור לקבל שכר על קיום מצוה. לעומת זאת, אם העד נוטל שכר על מנת להיות במקום מסוים ולראות אירוע מסוים – אין בכך פסול: "אבל מי שאינו מחויב להעיד ונוטל שכר לילך להיות עד, אינו בדין זה לפי דעתי."
על כן, אם השכר שנטל העד הוא רק על המאמצים של ראיית העדות, אך לא עבור אמירת העדות – עדותו כשרה.
בעל נתיבות המשפט6 סובר שכל האמור הוא דווקא אם מקבל את השכר משני הצדדים, אך אם מקבל את השכר מצד אחד, הוא פסול הן במצב בו הוא נוטל שכר על העדות בבית הדין והן במצב בו הוא נוטל שכר על ראיית העדות, כיוון שבשני המצבים יש לו מחויבות למי שהזמין אותו.
לסיכום, יש שלושה מצבים:
כאשר אדם מעיד והתמורה היא בזיקה להצלחה של העדות – העדות פסולה מן התורה. כאשר הוא נוטל שכר על אמירת העדות בבית הדין – העדות פסולה מדברי חכמים. כאשר אדם נוטל שכר עבור העובדה שילך ויראה אירוע מסוים, ולאחר שראה את המציאות המסוימת הוא מגיע לבית דין להעיד ללא תמורה – עדותו כשרה.
לדעת נתיבות המשפט, אם נוטל שכר רק מצד אחד – לעולם הוא פסול לעדות.
כל האמור עד עתה מתייחס לעדות בשכר, בה מעיד העד שראה מציאות מסוימת, אך אינו מביע דעה מקצועית בעניין.
בגליון הבא, נתייחס למעמדה של 'עדות מומחה', כגון רופא או מהנדס בה משלב המומחה את שיקול דעתו המקצועי.
_____________
1 בכורות דף כט עמוד א
2 שו"ת משאת בנימין, סימן צח.
3 קצות החושן לד, ס"ק ד
4 שו"ע אבן העזר סימן ק"ל סע' כ"א.
5 תשובת הרשב"א ח"ג סימן א.
6 נתיבות המשפט, ביאורים סימן לד ס"ק י'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
