ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובעת היא אגודה שיתופית של יישוב ביו"ש, והנתבעים הם חקלאי ששדותיו נמצאים בתוך גדרות היישוב אך מחוץ לשטח השיפוט של היישוב, והחברה השייכת לאותו חקלאי. התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בכמה תשלומים, אך בית הדין פסק בפסק דין ראשון כי התובעת אינה בעלים על הקרקעות ולכן אינה רשאית לגבות דמי שימוש או להטיל מיסים, אולם התובעת זכאית לקבל תשלום עבור השמירה על השטחים החקלאים.
פסק דין זה עוסק בקביעת שיעור התשלום שהתובעת זכאית לקבל. התובעת הביאה אסמכתאות לכך שהיא מוציאה כ-650 אלף ₪ בשנה על השמירה, והיא הביאה כמה אפשרויות לחייב את הנתבעת בתשלום על השמירה. בתגובה טענו הנתבעים כי לא מקובל לחייב עסקים בתשלום על שמירה. לטענתם מקובל לגבות תשלום קבוע לפי משפחה ולכן אין לחייב אותם בתשלום נוסף. לחלופין, ניתן לחייב את הנתבעים לפי שווי הציוד שלהם בתשלום שנתי נמוך בסך 570 ₪. לדבריהם, על השטחים החקלאיים אין לחייב אותם משום שגם כך חקלאות אינה משתלמת. בנוסף הם טענו שאין לחייבם רטרואקטיבית.
פסק הדין בקצרה:
הנתבעים חייבים לשלם לתובעת 10 ₪ לדונם לחודש עבור עלויות השמירה, וסך הכל 107,060 ₪ עבור 106 חודשי שמירה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
252 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
253 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
254 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. תחשיבי בית הדין
בית הדין קבע כי העקרון של חיוב השמירה הוא דין נהנה, ולכן חלק מתחשיבי התובעת והנתבעת אינם רלוונטיים, אין מקום לחייב עלות שכירת שומר במקום השמירה של היישוב. משום שהישוב אינו מספק שומר לכל תושב, אלא שמירה כחלק מכלל הישוב. בית הדין לא קיבל את הטענה שיש לחייב על פי הסכומים הנגבים ביישובים בתוך הקו הירוק, משום שאין אחידות בעלויות בין הישובים.
התובעת הציעה לחלק את העלויות לפי השטח המוחזק אצל הנתבעים, שהוא 14% משטח הישוב, בית הדין סבור כי מהשולחן ערוך (חושן משפט רעב, טו) ומנתיבות המשפט (רסד, ו) עולה כי החלוקה היא לפי שיעור ההנאה הממונית ולא לפי השטח המוחזק. במקרה זה ההנאה שיש לנתבעים היא לפי שווי הרכוש שלהם, לעומת זאת, התושבים בישוב משלמים גם על שמירת ממון וגם על שמירת נפשות.
בית הדין החליט שלא למנות שמאי בתיק זה משיקולי עלות, והחליט בדרך פשרה לקבוע כי הנתבעת תשלם 10 ₪ לדונם, שהוא כפול מהתשלום שגובה אחת הרשויות בשרון. זאת הן בגלל שההנאה הממונית משמירה על קרקע החקלאית נמוכה מהשמירה על מבנים, והן בגלל שהישוב נהנה בעצמו מהרחבת השמירה על השטחים החקלאיים.
ב. חיוב רטרואקטיבי על אגרת השמירה
הנתבעים טענו שלא ניתן לחייב אותם למפרע, משום שהדבר גורם ליצירת סיכונים ואי וודאות לעסקים שאינם יכולים לצפות את החיובים שיוטלו עליהם.
אכן ברמ"ע מפאנו (מג) נאמר שלא ניתן להטיל מס למפרע. שם מדובר שנקבעה שומת מס על אדם ואח"כ התברר שיש לו עוד רכוש ורצו להטיל עליו מיסים נוספים למפרע, והרמ"ע מפאנו התנגד לכך. אמנם בשו"ת מהריט"ץ (קט) כתב שניתן לתקן תקנה שתחול למפרע.
מחלוקתם היא לגבי תקנה שמתקנים כעת, ולא לגבי תביעה מדין נהנה על שמירה שבוצעה בעבר. במקרה זה ניתן לחייב את הנתבעים בתשלום מהיום בו התקבלה ההחלטה באסיפה הישובית לגבות תשלום עבור שטחים חקלאיים, ולא לפני כן. משום שהישוב לא התכוון לדרוש תשלום על התקופה הקודמת.
דיינים:
הרב אבי גיסר, הרב יאיר וסרטיל, הרב ישועה רטבי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
