ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובעת היא אגודה שיתופית של יישוב ביו"ש, והנתבעים הם חקלאי ששדותיו נמצאים בתוך גדרות היישוב אך מחוץ לשטח השיפוט של היישוב, והחברה השייכת לאותו חקלאי. התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בכמה תשלומים, אך בית הדין פסק בפסק דין ראשון כי התובעת אינה בעלים על הקרקעות ולכן אינה רשאית לגבות דמי שימוש או להטיל מיסים, אולם התובעת זכאית לקבל תשלום עבור השמירה על השטחים החקלאים.
פסק דין זה עוסק בקביעת שיעור התשלום שהתובעת זכאית לקבל. התובעת הביאה אסמכתאות לכך שהיא מוציאה כ-650 אלף ₪ בשנה על השמירה, והיא הביאה כמה אפשרויות לחייב את הנתבעת בתשלום על השמירה. בתגובה טענו הנתבעים כי לא מקובל לחייב עסקים בתשלום על שמירה. לטענתם מקובל לגבות תשלום קבוע לפי משפחה ולכן אין לחייב אותם בתשלום נוסף. לחלופין, ניתן לחייב את הנתבעים לפי שווי הציוד שלהם בתשלום שנתי נמוך בסך 570 ₪. לדבריהם, על השטחים החקלאיים אין לחייב אותם משום שגם כך חקלאות אינה משתלמת. בנוסף הם טענו שאין לחייבם רטרואקטיבית.
פסק הדין בקצרה:
הנתבעים חייבים לשלם לתובעת 10 ₪ לדונם לחודש עבור עלויות השמירה, וסך הכל 107,060 ₪ עבור 106 חודשי שמירה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
252 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
253 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
254 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. תחשיבי בית הדין
בית הדין קבע כי העקרון של חיוב השמירה הוא דין נהנה, ולכן חלק מתחשיבי התובעת והנתבעת אינם רלוונטיים, אין מקום לחייב עלות שכירת שומר במקום השמירה של היישוב. משום שהישוב אינו מספק שומר לכל תושב, אלא שמירה כחלק מכלל הישוב. בית הדין לא קיבל את הטענה שיש לחייב על פי הסכומים הנגבים ביישובים בתוך הקו הירוק, משום שאין אחידות בעלויות בין הישובים.
התובעת הציעה לחלק את העלויות לפי השטח המוחזק אצל הנתבעים, שהוא 14% משטח הישוב, בית הדין סבור כי מהשולחן ערוך (חושן משפט רעב, טו) ומנתיבות המשפט (רסד, ו) עולה כי החלוקה היא לפי שיעור ההנאה הממונית ולא לפי השטח המוחזק. במקרה זה ההנאה שיש לנתבעים היא לפי שווי הרכוש שלהם, לעומת זאת, התושבים בישוב משלמים גם על שמירת ממון וגם על שמירת נפשות.
בית הדין החליט שלא למנות שמאי בתיק זה משיקולי עלות, והחליט בדרך פשרה לקבוע כי הנתבעת תשלם 10 ₪ לדונם, שהוא כפול מהתשלום שגובה אחת הרשויות בשרון. זאת הן בגלל שההנאה הממונית משמירה על קרקע החקלאית נמוכה מהשמירה על מבנים, והן בגלל שהישוב נהנה בעצמו מהרחבת השמירה על השטחים החקלאיים.
ב. חיוב רטרואקטיבי על אגרת השמירה
הנתבעים טענו שלא ניתן לחייב אותם למפרע, משום שהדבר גורם ליצירת סיכונים ואי וודאות לעסקים שאינם יכולים לצפות את החיובים שיוטלו עליהם.
אכן ברמ"ע מפאנו (מג) נאמר שלא ניתן להטיל מס למפרע. שם מדובר שנקבעה שומת מס על אדם ואח"כ התברר שיש לו עוד רכוש ורצו להטיל עליו מיסים נוספים למפרע, והרמ"ע מפאנו התנגד לכך. אמנם בשו"ת מהריט"ץ (קט) כתב שניתן לתקן תקנה שתחול למפרע.
מחלוקתם היא לגבי תקנה שמתקנים כעת, ולא לגבי תביעה מדין נהנה על שמירה שבוצעה בעבר. במקרה זה ניתן לחייב את הנתבעים בתשלום מהיום בו התקבלה ההחלטה באסיפה הישובית לגבות תשלום עבור שטחים חקלאיים, ולא לפני כן. משום שהישוב לא התכוון לדרוש תשלום על התקופה הקודמת.
דיינים:
הרב אבי גיסר, הרב יאיר וסרטיל, הרב ישועה רטבי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
