ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לטענת הנתבעת מדובר בתביעת כספים ללא ביסוס הלכתי או משפטי או עובדתי וזאת משום שהנתבעת עמדה בהתחייבות שלה בנוגע לתיקונים בדירה, וכן בגלל שאין בהלכה פיצוי על עגמת נפש ועל הוצאות משפט.
הנתבעת הגישה תביעה נגדית כנגד התובעים, עבור תיקון רצפת הפרקט ב-600 ₪, ועבור הוצאות משפטיות שנדרשו להוציא בגלל שהתובעים הגישו את התביעה בבית המשפט למרות שבחוזה יש תניית בוררות הקובעת שכל מחלוקת תוכרע בבית דין של תורה. בנוסף, הם ביקשו פיצוי על כך שהתובעים לא סיידו את הדירה אף שהתחייבו לכך בחוזה. התובעים השיבו כי הם צבעו את הדירה, למעט מקומות מסוימים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
251 - מחלוקת בנוגע לליקויים בחבילת נופש
252 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
253 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
טען עוד
פסק הדין: על התובעים לשלם לנתבעים 7,090 ₪.
נימוקים בקצרה:
1. אחריות המשכיר לתיקון ליקויים בדירה מושכרת
לפי ההלכה (רמב"ם שכירות ו, ג ושו"ע חו"מ שיד, א) המשכירים חייבים לתקן ליקויים המונעים מהשוכר לגור בבית בצורה תקינה, וכן כל ליקוי שתיקונו מחייב בעל מקצוע (ראו עוד – חוקי התורה: שכירות מקרקעין סעיף 14 (2) ). ערוך השלחן (חו"מ שיד, ד) כתב שהמנהג הוא שאם הליקויים לא נוצרו בפשיעת השוכר, המשכיר חייב לתקנם. כך גם נקבע בסעיף 24 להסכם שבין הצדדים. מבין הליקויים שנמנו על ידי התובעים, ישנם ליקוים שבאחריות המשכיר לתקן אותם, והוא אכן ביצע אותם. התובעים טענו כי התיקון לא היה על ידי איש מקצוע. אולם, מעיון בחוזה עולה כי נכתב שהמשכירים יכולים לבצע תיקונים בעצמם, ולכן אין בכך הפרה של ההסכם.
2. האם שוכרים זכאים לפיצוי על עיכוב בתיקון ליקויים במושכר?
התובעים טענו שהם המתינו זמן רב עד לתיקון הליקוים, והם ביקשו פיצוי על כך. לפי ההלכה יש זכות לשוכר להפחית מדמי השכירות כאשר ליקוי משמעותי לא תוקן בזמן סביר (חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה, סעיף 14; חוקי התורה: שכירות מקרקעין סעיף 16). ובלבד שליקוי כזה היה גורם לכך להפחתה של שכר הדירה אילו השוכר היה יודע על כך מראש. בית הדין סבר שהתנאים להפחתה בתשלום לא מתקיימים במקרה הנדון, כיוון שלא מדובר בליקויים שמפריעים לתובע לעשות שימוש בדירה וכך גם עלה מדבריו בבית הדין. זאת, למעט, השיהוי בצביעת חדר השינה, שגרם הפרעה בשימוש לבן החולה באסטמה, ובתורת פשרה בית הדין חייב את הנתבעים בפיצוי על השיהוי בתיקון. בנוסף בית הדין חייב את הנתבעת בבפיצוי על תיקון תריס שארך זמן רב מהרגיל (כארבע שעות) ללא שהנתבעים עדכנו את התובעים.
3. האם השוכר רשאי לתקן בעצמו ליקוי ולקזז מדמי השכירות
המאירי (בבא מציעא קא ע"ב) כתב ששוכר יכול לתקן בעצמו ולהטיל את העלות על המשכיר, כסף הקדשים (שיד, א) כתב גם שהשוכר צריך להישבע שהוא אכן תיקן. בספר פתחי חושן (שכירות ו, הערה לז) כותב שבמקרה דחוף יכול השוכר לבצע תיקון לאחר זמן קצר.
במקרה זה, התובעים הציגו חשבונית על תיקונים, אולם, חלק מהתיקונים הם תיקונים שבאחריותם ולא באחריות הנתבעת. בנוסף הנתבעת כלל לא ידעה על התיקונים הללו בזמן אמת. בנוסף, התובעים לא תיעדו את התקלות שלטענתם תוקנו. זאת ועוד, במקרה הנדון לא מדובר בתיקונים דחופים ממש, ולכן הנתבעת יכולה לטעון שאילו היתה יודעת על הליקויים היתה מתקנת אותם בעצמה, לפיכך, אליה לשלם תשלום חלקי על הטרחה שנחסכה ממנה (עפ"י פתחי חושן גניבה ואונאה ח, סעיף כ).
4. התקלה בביוב
תביעת התובע לפיצוי בגין התקלות בביוב נדחית, משום שזו תקלה הקשורה לבניין כולו ולא לנתבעת, כך גם תביעת פיצוי בגין שם רע, שלא נבעה ממעשי הנתבעת. ואכן, גם בית המשפט פטר את הנתבעת מתשלום הקנס על התקלה.
5. הכרעה בתביעות הנגדיות
לגבי התביעה לתיקון הפרקט, בית הדין פוטר את התובעים משום שיתכן והדבר נבע משימוש סביר של התובעים.
לגבי סיוד הדירה, הנתבעים תבעו את התובעים על עלות הצביעה בסך 4,771 ₪. בתחילה התובעים טענו שצבעו את כל הדירה אולם לאחר מכן הודו שחלק מהדירה לא היתה סוידה. בית הדין הכריע כי היתה חובה על התובעים לסייד את הדירה בתום השכירות, ולמרות שהנתבעת לא דרשה זאת במשך זמן רב היא לא איבדה את זכותה לתבוע פיצוי על כך. בפועל, בית הדין חייב את התובעים רק בשליש מעלות סיוד מקצועי, משום שבדרך כלל המחויבות החוזית היא לצביעה לא מקצועית.
6. הוצאות משפט
הנתבעים ביקשו להטיל על התובע הוצאות משפט בגין ההליך שהתנהל בבית המשפט. בית הדין קבע כי הוא אינו מתערב בהחלטות של ערכאות קודמות. אך לגבי ההליך הזה, בית הדין סבר שיש להטיל על התובעים חיוב בהוצאות בסך 7,000 ₪, בגין התביעות המנופחות, והוצאות על דיונים מיותרים.
דיינים: הרב אהרן פלדמן, הרב ישועה רטבי, הרב אבישי קולין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
