ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
המקרה בקצרה: הנתבעת היא עמותה המפעילה מוסדות חינוך, התובע נשכר על ידי העמותה כדי לעמוד בראש אחת התוכניות החינוכיות של הנתבעת. התובע עבד במשך שלוש שנים אצל הנתבעת, לאחר כמה חודשים נקלעה הנתבעת לקשיים כלכליים ובעקבות זאת סוכם על הפחתת שכר לכל העובדים. כעת, התובע מבקש את החזר ההפחתה שלטענתו נכפתה עליו וכן פיצוי בגין הלנת שכר.
בנוסף, הוא מבקש לקבל פיצוי על פגיעה בקרן הפנסיה שלו בגלל שהנתבעת לא העבירה את התשלומים במועדם והמנהל אמר לו ש"יהיה בסדר", ובנוסף, הוא נסע לקנדה כדי לאסוף תרומות עבור הנתבעת והוא תובע 22,868 ₪ שהובטחו לו עבור הנסיעה.
לטענת הנתבעת יש לדחות את כל התביעות בגין התיישנות. לגופם של דברים, התובע הסכים להפחתת השכר. בנוסף, המנהל איננו מומחה לפנסיה וכוונתו היתה שהוא מעריך שקרן הפנסיה לא תיפגע בגלל האיחור בהפקדות, מה שהתברר כשגוי, וכן שהבטחת הנתבעת לשלם לתובע עבור הנסיעה לקנדה נכפתה על הנתבעת בעל כורחה בניגוד להסכם קודם בין הצדדים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
223 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
224 - התיישנות בהלכה ונזק לקרן פנסיה בגלל הבטחת מעסיק ש"יהיה בסדר"
225 - הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. הפחתת השכר
בית הדין קיבל את טענות הנתבעת, משום שהתובע הסכים להפחתת שכרו, אמנם, להבנתו נאמר לו שאם לא יפחית את שכרו התוכנית בה הוא עובד תסגר, אבל כיון שהוא הסכים להמשיך בתנאי שכר מופחתים, אין לו אפשרות כעת לתבוע את הפרשי השכר.
2. הפגיעה בקרן הפנסייה
לתובע היתה קרן פנסייה עם הטבות ייחודיות. עד שהתחיל לעבוד אצל הנתבעת, הוא שילם את ההפקדות בעצמו. משהתחיל לעבוד אצל הנתבעת היא ביצעה את ההפקדות, עד שנקלעה לקשיים. התובע קיבל התראות מקרן הפנסיה שהפסקת תשלומים תגרום לו לאבד את ההטבות בקרן. הוא פנה למנהל הנתבעת, וזה השיב לו ש"יהיה בסדר". בסופו של דבר הנתבעת ביצעה את ההפקדות באיחור והדבר גרם לו לאבד את ההטבות בקרן הפנסיה. התובע הגיש חוו"ד אקטוארית על פיה נגרם לו נזק בסך 35,179 ₪. מנהל הנתבעת הודה שאמר ש"יהיה בסדר", אולם אמר שהתכוון שבסוף הכסף ישולם, ואכן הוא שולם, והוא לא אחראי לנזקים לקרן הפנסיה.
בית הדין קבע שהמנהל עבר באיסור "לפני עור" (רמב"ם רוצח ושמירת הנפש יב, יד) בכך שהטעה את התובע לחשוב שהעניין יסודר על ידו, וזאת בשעה שהוא כלל לא התכוון לסדר את העניין ולשלם את תשלומי הפנסייה במועדם. בנוסף, נפסק שהנתבעת חייבת לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו, על פי מה שנפסק בשו"ע (חו"מ שו, ו) לגבי אדם שהתייעץ עם חלפן, שאמר לו שמטבע מסוים אינו מזויף, והסתבר שהחלפן טעה. נקבע שם שכאשר ברור שהאדם המתייעץ סומך על דברי המומחה, הרי החלפן חייב בנזק שנגרם.
ברור שכאן העצה ניתנה בחינם, מה שמפחית את רמת האחריות של המנהל, אולם עדיין מסתבר שהתובע סמך על דברי המנהל, ולכן על המנהל לשלם על הנזק שנגרם לתובע. בנתונים אלה החליט בית הדין לחייב את הנתבעת ב-80% מהנזק.
3. תשלום עבור גיוס תרומות
לדברי התובע הוא התבקש בעת כניסתו לעבודה לסייע בגיוס תרומות, אולם לא סוכם איתו משהו ספציפי. בפועל, כאשר הנתבעת נקלעה למשבר הוא השקיע מאמצים וזמן מרובים על מנת להצליח לגייס כספים ולכן הוא דורש את הסכום שסוכם איתו בסך 22,800 ₪. הנתבעת הסכימה לשלם 1,000 דולר, שלטענתה אמורים לכסות את השהות בחו"ל. היא הסתמכה על טיוטת חוזה שבה נאמר שהתובע יקבל 1,000 דולר על נסיעה לחו"ל.
בית הדין דחה את דברי הנתבעת, משום שגם אם נקבל את טיוטת ההסכם שלא נחתמה כהסכם מחייב, הרי שכיון שהנתבעת שינתה את החוזה עם התובע בגלל המשבר הכלכלי שפקד אותה, והפחיתה את שכרו, גם התובע היה יכול לשנות מתנאי החוזה ולדרוש תשלום נוסף על הנסיעה. כיון שהסכום סוכם ביניהם, ואושר על ידי הנתבעת, יש לחייב אותה בסכום שאושר על ידה.
4. טענת התיישנות
הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה בגין התיישנות ובגלל שהשיהוי הגדול בהגשת התביעה לגבי קרן הפנסייה, מלמד שאין אמת בטענות התובע.
בית הדין דחה את הטענה, משום שבהלכה טענת התיישנות אינה טענה מוחלטת השוללת את התביעה, אלא כפי שמופיע בשולחן ערוך (חו"מ צח, א-ב) היא מצריכה את הדיינים לחקירה מיוחדת על פשר השיהוי שהיה בתביעה. הבדל זה הוא חלק מהבדל עקרוני, שההלכה מייחסת משקל גדול יותר לצדק על פני נוהל - כפי שכתב הרב עוזיאל בשו"ת משפטי עוזיאל ד, כח. במקרה דנן התביעה מבוססת גם על גירסת מנהל הנתבעת עצמו, ולכן טענת ההתיישנות אינה מתקבלת.
אמנם, בספר פתחי חושן (הלואה ב, הערה עב) כתב שיש מקרים שבהם קיים חוק התיישנות. ואמנם נחלקו בעבר דייני 'ארץ חמדה גזית' האם בתביעה על בסיס החוק (כשהוא בגדר דינא דמלכותא) יש תוקף לחוק ההתיישנות. אולם, במקרה דנן חייב בית הדין את הנתבעת מדין חיוב נזיקי, ולא מכח החוק. בנוסף, בחוק ההתיישנות עצמו נקבע כי הוא לא חל על בית דין דתי. כמו כן בשו"ת במראה הבזק (ז, קיא) נכתב כי במדינת ישראל ההתיישנות היא רק פרוצדורלית ומונעת תביעה בבית משפט אך אין בה ביטול של החוב. לסיום, לפי החוק ההתיישנות תקיפה אך ורק אם הנתבע העלה אותה בהזדמנות הראשונה שבה דנו בה, מה שלא קרה במקרה זה. לאור כל האמור, דחה בית הדין את טענת ההתיישנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
