ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רש" י פירש שהספק בגמרא הוא האם האישה מדייקת, כיון שאם נושא עדותה הוא ממוני, כלומר, נטילת הכתובה, היא אינה מדייקת, ולכן לא תוכל להינשא על סמך עדותה זו.
רי"ף (מג ע"ב) פסק שבשני המקרים האישה אסורה להינשא מספק, שהרי ספק איסור לחומרא. הרמב"ם (אישות טז, לא) פסק במקרה הראשון שמותרת להינשא, כדרכו שפסק כ'אם תמצי לומר'. במקרה השני פסק הרמב"ם שמותרת להינשא, אבל לא גובה כתובה.
רמב"ם זה לכאורה אינו מובן, שהרי לפי פירושו של רש"י, אם האישה אינה נאמנת על כתובתה, צריך להיות הדין שגם על היתר הנישואין לא תהיה נאמנת.
וכמה הסברים נאמרו על רמב"ם זה :
א. כסף משנה : יש כאן ספק ממון ולכן לקולא בממון, ולא מוציאים, ובאיסורים כיון שמהתורה מותרת להינשא כי מדייקת, וזה מוריד את חזקת אשת איש, ו לכן זה נחשב לספק דרבנן ומותרת.
ב. בית שמואל (יז, קלג) וקרן אורה : הספק בגמרא הוא רק האם נותנים לאשה כתובה, כי לגבי היתר נישואין פשיטא שמתירים, כי לא חוששים שתינשא בפועל אם הבעל לא מת, רק חוששים שמשקרת לעניין ממון. לכאורה קשה על פירוש זה כי צריך להיות שגם אם באה ואומרת 'מת בעלי תנו לי כתובתי', ובאה רק על נושא הכתובה, צריך להתירה להינשא, אך כנראה כיון שלא באה בשביל כך, אין אפשרות להתיר אותה.
ג. גר"א (יז, קמ) : שיש טעות סופר ברמב"ם, וצ"ל 'שלא התירוה להינשא', ואז יוצא ששיטתו להלכה כשיטת הרי"ף שמספק האשה אסורה גם להינשא. קושייתו על הפירושים האחרים היא: שהכלל של 'מדרש כתובה' מחייב את הבעל לתת כתובה בכל מקרה שבו יש היתר נישואין, ואם כאן לשיטת רמב"ם מתירים אותה, צריך גם לתת לאשה כתובה. יתכן לתרץ שכשתתחתן אכן תקבל כתובה ממדרש, וכוונת הרמב"ם שכל עוד לא התחתנה לא תקבל כתובה.
ד. הרב רבינוביץ שליט"א (יד פשוטה): לדעת הרמב"ם אישה שרוצה היתר נישואין וגם תובעת כתובה, יש יותר הגיון להתירה להינשא מאשר אישה שלא תובעת כתובה, מכיוון שהיא מוותרת על מדור ומזונות (שיש לה זכות אליהם עד שהיא תובעת כתובה), זה מראה שהיא באמת רוצה להינשא, ויש להתירה. ואמנם , אישה שאינה תובעת היתר נישואין אלא רק כתובה, זה מראה שאינה רוצה להינשא, אלא רק לקבל ממון הכתובה, לכן אין מתירים אותה להינשא. אך, אם אמרה תנו לי כתובתי והתירוני להינשא, מתירים אותה ולא נותנים לה כתובה, מכיוון שלהתיר אותה אין שום בעיה, כי לא חוששים שתינשא באיסור ולא תדייק, וכתובה לא נותנים, כי אולי היא לא באמת רוצה היתר נישואין, אלא רק את הכסף. לפי הסבר זה ברמב"ם מובן גם מדוע הגמרא אמרה שהאישה חושבת שזה שהיא תאמר תנו לי כתובתי יתיר אותה יותר.
סיכום: אשה האומרת 'מת בעלי - התירוני להינשא' נאמנת ומתירים אותה להינשא, לעומת זאת כשאומרת האשה: 'מת בעלי - תנו לי כתובתי' אינה נאמנת. לדעת רש"י הסיבה היא מחשש שמשקרת על מנת להרוויח ממון.
הגמרא הסתפקה באופן שהאישה אמרה את שני הדברים, גם התירוני להינשא, וגם תנו לי כתובתי, הרי"ף פסק שבספק הולכים לחומרא, אך הרמב"ם כתב שגם באופן כזה מתירים אותה להינשא, ורק את הכתובה לא נותנים לה. והבאנו כמה הסברים לשיטת הרמב"ם. כסף משנה - האיסור להינשא זה ספק איסור דרבנן. בית שמואל - לגמרא היה פשוט שיתירוה להינשא, כיון שאין חשש שתינשא אם אין בטוחה שבעלה מת. גר"א - יש טעות סופר ברמב"ם ובאמת אסורה. הרב רבינוביץ' - מה שהאישה תובעת כתובה זו סברא יותר להתירה, כיון שהגיוני שהיא רוצה להתחתן, והיא מסכימה לוותר על הזכויות שיש לה עדיין מבעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
