ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במאמרנו נעסוק בשאלה האם ראוי לאדם להתעסק בשאלה 'מה יקרה אחרי מות אשתו', או לאשה מה יקרה אחרי מות בעלה.
המשנה (קידושין סב ע"א) עוסקת בדיני אדם הרוצה לקדש אשה כשרגע לא ניתן לקדש אותה בגלל שהיא גויה או שפחה, והאדם מקדש את האשה לזמן שאחרי הגיור או השחרור, לדעת התנא לא ניתן לעשות פעולת קניין או לקדש 'דבר שלא בא לעולם' לכן במקרים שכאלה האשה אינה מקודשת.
כמו כן מובא במשנה שלא ניתן לקדש אשה בזמן שהיא נשואה עדיין לבעלה הראשון, או לקדש אחות אשתו לאחר שאשתו תמות או לקדש אשה שהיא זקוקה לחליצה, מאותה סיבה.
בגמרא (קידושין סג ע"א) מובא שלדעת רבי מאיר הסובר שאדם מקדש או קונה דבר שלא בא לעולם, הקידושין יחולו גם במקרים אלה.
בירושלמי (ג, ה) מובא בשם רבי יוסי ברבי בון על המשנה: "מתניתא - (כשהמקדש אמר לאשה) 'לאחר שיחלוץ ליך יבמיך', אבל אם אמר: 'לאחר שימות יבמיך' - הרי זו מקודשת".
והאחרונים ניסו להבין מהו ההבדל בין שני המקרים לדעת רבי יוסי, אם כרגע לא ניתן לקדש את האשה, שהרי היא זקוקה ליבם מדוע יש הבדל בין אם המקדש מקדש לזמן שאחרי החליצה, או אחרי מיתת היבם?
האחרונים הציעו כמה הסברים.
א. האור שמח (אישות ז, יא, מופיע גם בחידושי ר' נחום יבמות יז - ה ובעוד אחרונים): שסברת רבי יוסי בירושלמי היא שכאשר היבם מת הרי שמתברר למפרע שאין לאשה למי לחכות ליבום, וממילא היא כלל לא זקוקה ליבום, ולכן הקידושין תופסים בה (הסבר נוסף מופיע בתשובות רעק"א תניינא סימן קטז).
ב. הפני משה (מפרשני הירושלמי): לדעת הירושלמי גם במקרה שאדם המקדש אשה נשואה ל'אחר שימות בעלה' צריך היה להיות הדין שהיא מקודשת לזמן זה, אלא שמשום שלא תהיה איבה בינה לבין בעלה, הפקיעו את הקידושין, ואיבה זו לא שייכת באופן שהאשה זקוקה ליבם, משום שהיא לא נשואה לו.
אחרונים רבים כתבו שהסבר זה אינו ראוי כלל להכתב (נודע ביהודה תניינא אבן העזר נד, חתם סופר ד - עט, שואל ומשיב תניינא ד - צז) מכיון שלא מצינו שחכמים הפקיעו באופן זה את הקידושין, ומסיבות נוספות.
אך מבחינה מוסרית נראה שדבריו נכונים, ואכן יש איסור מוסרי לקדש אשה בעודה נשואה לזמן שבו תהיה מותרת, וכפי שכתב החוות יאיר -
החוות יאיר (קצו) עסק במקרה שבו אדם שאשתו חולה רצה להבטיח לעצמו שאשה העובדת בביתו תהיה אשתו לאחר שאשתו תמות, כיון שהרופאים קצבו לה זמן קצר לחייה, אך האפטרופוס של המשרתת לא האמין לו ורצה לשדך אותה לאדם אחר, לכן הוא שאל אותו אם הוא יכול לקדש אותה לזמן שלאחר מיתת אשתו.
החוות יאיר כתב שהגיעה אליו שאלה דומה שבה היה שהיה סכסוך בין בעל לאשה, ושניהם החליטו להתגרש, אלא שלבעל היו דרישות כספיות שהאשה לא יכלה למלא אותם, ואדם שלישי הציע שהוא ימלא את דרישותיו הכספיות של הבעל, ולאחר שהבעל יגרש אותה הוא ישא אותה לאשה.
החוות יאיר כתב ש: "השבתי לו באף ובחמה ובקצף גדול שאל יוסיף לראות פני בבקשת עצה נגד מנהג עולם כי לא נכון לדבר עם אשת איש מענין נישואיה אחר גירושיה".
אך למרות זאת לאחר מכן הוא כותב לשואל במקרה הראשון כיצד ניתן לבצע קידושין שכאלו בצורה שתחול לפי ההלכה, אף שהוא כותב שאין לעשות כך באופן ציבורי, והוא מסיים: "ידי דעתי ועצתי אל תהא בזה, ואי אישר חילי (אם היה לי כח) הייתי גוזר עליך שלא תעשה כן, ודי בזה."
כלומר, למרות שהוא מצא דרך הלכתית על מנת שקידושין כאלו יתפסו על פי ההלכה, הוא אמר שלדעתו קידושין כאלו אינם מוסריים, ואין זה מדרך המוסר לחפש נשים אחרות, או גברים אחרים בעוד הבעל והאשה נשואים, ואפילו אם ברור לשניהם שנישואים אלו לא יארכו זמן רב. עיינו גם שו"ע אבן העזר הלכות אישות סימן כה סע' ח-י, ושו"ע אורח חיים סימן ר"מ סעיף ב ובנושאי הכלים שם בענין החומרא של אפילו מחשבות מסוג זה כל שכן מעשים.
סיכום: במשנה מובא כי אדם המקדש אשה לזמן שאחר שמת בעלה או דבר אחר המעכב את הנישואין, הנישואין אינם חלים לדעת חכמים. לדעת ה'פני משה' יש בקידושי אשה נשואה משום איבה, וזו הסיבה שהם אינם חלים. להלכה לא הסכימו איתו. החוות יאיר הזהיר מפני השחיתות המוסרית שיש בצעד מעין זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
