ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אביגיל
הנתבעים הם בעליו של בית בישוב, שמחולק לשתי יחידות דיור שמושכרות, אחת מהן הושכרה לתובעים. החוזה שנחתם היה עד חודש יוני 2017, שלאחריו התובעים עזבו את הדירה. כעת הם תובעים מהנתבע לפצות אותם על הנזק שנגרם להם עקב כך שהיה הרבה עובש על קירות הדירה. התובעים התלוננו על כך עוד בחודש דצמבר 2016, והנתבע שלח איש מקצוע שלא פתר את הבעיה. לאחר שהגיע איש מקצוע נוסף הוא אמר שכדאי לבצע בידוד ולצבוע בצבע נגד עובש, אולם, בפועל לא בוצע בידוד והתובעים הם שצבעו על חשבונם.
התובעים מבקשים פיצוי על כך שנדבק עובש למיטה, למזרן, לשתי שמיכות פוך ולתיקים שחייב את התובעים לזרוק חפצים אלו לאשפה. בנוסף, פיצוי על אי שימוש באחד החדרים עקב העובש שהיה בו.
הנתבעים מסרבים לפצות אותם. לטענת הנתבעים לא היתה בעיית עובש בעבר, והסיבה לעובש היא שהתובעים לא אווררו את הבית כראוי. לטענתם, בעל המקצוע אמר שבעיית העובש נובעת מהיעדר אוורור מספק, אולם כדאי לעשות בידוד אבל הדבר לא הכרחי.
פסק הדין:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
201 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
202 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
203 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אחריות התובעים להיווצרות העובש
התובע והנתבעים נחלקו מהו הגורם לעובש: האם הגורם הוא נזילה וחוסר בידוד או שמא חוסר באוורור. בית הדין קיבל את טענת הנתבעים שהמקור איננו נזילות, משום שלפי עדות התובע העובש התחיל מהתקרה שבה לא היתה בעיית איטום, כך גם כתב מומחה התובעים.
בית הדין הדגיש שאין לו את הידע והניסיון כדי להשיב על השאלה העובדתית האם אוורור היה פותר את בעיית העובש. בית הדין התייחס להיבט המשפטי והוא לשאלה מי אחראי לעובש. בפני בית הדין הוצג תצהיר של השוכר הקודם שכתב שגם הוא סבל מעובש שנדבק לריהוט ולחפצים. בית הדין קבע שכיוון שמדובר בשני שוכרים בעלי הרגלים שונים, הרי שלא ניתן לומר שלתובעים היו הרגלים חריגים שגרמו לעובש. כמו כן, הנתבעים הודו שהם לא הנחו את התובעים מראש כיצד עליהם לנהוג בבית.
לפיכך, בית הדין דחה את טענת הנתבעים שהתובעים אחראים להיווצרות העובש.
ב. אחריות הנתבעים לנזקי העובש – דעת הרוב
בעניין אחריות הנתבעים נחלקו דייני בית הדין. לדעת הרוב, הנתבעים אחראים לנזק. זאת כיוון שהם התחייבו בחוזה השכירות לתקן כל קלקול במושכר. העובש שתואר הוא לא סביר, והיה צורך לבצע תיקון כדי למנוע אותו, אולם, התובעים לא עשו די לתיקון התקלה.
לגבי הנזק שנגרם לתובעים למרות שמדובר על נזק עקיף יש לחייב את הנתבעים. זאת כיוון שהצדדים התחייבו בהסכם הבוררות לשלם על נזקים עקיפים ועל פי שיטת הרמב"ם שפסק (הלכות חובל ומזיק פרק ז הלכה ז): "כל הגורם להזיק ממון חבירו - חייב לשלם".
במקרה זה הסיבה לחיוב היא שהשוכר מצפה, בצדק, שהמשכיר ידריך אותו כיצד להשתמש בדירה מבלי להינזק, ולכן אם המשכיר לא עשה זאת, ניתן לחייבו מדין הסתמכות (שו"ע חו"מ שו, ו).
לפיכך, יש לחייב את הנתבעים על הנזק שהתרחש מהרגע בו הם ידעו על העובש, קרי, מהביקור של איש המקצוע בחודש ינואר. כיוון שבאותו שלב העובש כבר גרם נזק מסוים הרי שהפיצוי לא יהיה מלא אלא בשיעור שני שליש מהנזק.
לגבי הפחתה בגלל אי שימוש בחדר שהיה בו עובש, יש בכך מחלוקת (עמק המשפט שכירות עמ' תלו-תלז) אלא שבחוזה השכירות נקבע שאם המשכיר אינו מתקן תקלה יהיה השוכר רשאי להזמין איש מקצוע ולהפחית את עלות התיקון מדמי השכירות, לכן מסתבר שהיה על התובעים לפעול לצמצום הנזק ולהשקיע בצביעת החדר לאחר החורף כדי לאפשר את השימוש בחדר, ולכן הפיצוי יהיה רק על אי שימוש בחדר בחורף.
ג. אחריות הנתבעים לנזקי העובש – דעת המיעוט
לדעת המיעוט אי אפשר להטיל על הנתבעים אחריות מלאה לעובש, שכן לטענתם נאמר להם על ידי בעל המקצוע שהבעיה נובעת מחוסר אוורור. בנוסף, הנזק שנגרם לחפצי התובעים מוגדר כגרמא (כמו שכתב הרשב"א ב, נג). לאור הספקות יש לחייב את הנתבעים בסך שליש מהנזק.
מאידך, לדעת המיעוט יש לקבל באופן מלא את דרישת התובעים להפחתת שכר דירה בגין אי שימוש באחד החדרים. זאת, משום שהתובעים עשו את כל מה שיכלו כדי לנקות את העובש, ואילו הנתבעים לא עשו דבר בעניין.
דיינים:
הרב עדו רכניץ, הרב דורון אלון, הרב ישועה רטבי
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
