ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לאחר מספר ימים ולאחר שחלק מהלקוחות העבירו מקדמות לחשבון הבנק של הנתבעת התברר כי אישורי האיכות של המסכות שהיו בידי התובע ונתנו לו על ידי היצרנים היו מזויפים. בתגובה הנתבעת ביקשה לחזור בה מהעסקה והחזירה ללקוחות את המקדמות. לאחר משא ומתן הסכימה הנתבעת להמשיך בעסקה בתנאי שתקבל חצי מהרווחים (להלן, ההסכם השני), התובע הסכים לכך. לאחר מכן, נציג של הנתבעת הסביר לתובע אילו אישורים עליו להשיג כדי לאפשר את היבוא. ובפועל התבצעה עסקה אחת בלבד על פי הסכם זה, אולם, המסכות נרכשו בסופו של דבר בספרד ולא היה צורך באישורי יבוא. הרווח בעסקה היה 330,000 יורו, והרווחים חולקו בשווה בין הצדדים. במקביל התובע מצא חברה אחרת שהסכימה לעבוד איתו בתנאים של ההסכם הראשון.
כעת התובע טוען כי ההסכם השני נכפה עליו תחת לחץ, וההסכם שתקף הוא ההסכם הראשון, ולכן מגיע לו לקבל עוד 100,000 יורו. הנתבעת השיבה כי ההסכם השני הוא התקף, כיוון ששני הצדדים הסכימו עליו, בנוסף, התובע לא עמד בהסכם הראשון כאשר התובע המציע אישורי יבוא מזויפים גם אם לא באשמתו. בפועל לאחר ההסכם השני הנתבעת היתה מעורבת בליווי העסקה וקידומה, בשונה ממה שהוסכם בהסכם הראשון, ולכן היתה הצדקה לכך שתקבל חלק גדול יותר מהרווחים.
פסק הדין: תביעת התובע לתשלום סכומי כסף נדחית.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
241 - מחלוקת כספית בין שכנים
242 - תביעה לביטול חוזה להפצת מסיכות רפואי
243 - פירוק שותפות בעסק למכירת ארבעת המינים
טען עוד
1. הגדרת התובע כזכיין והגדרת מעשה הקניין במקרה זה
להבנת הנתבעת ההסכם בין הצדדים היה הסכם שכירות שבו השכירה הנתבעת לתובע את שמה, ואת חשבון הבנק שלה, לצורך העסקות שלו. אולם, בית הדין קבע שהתובע הוא בגדר זכיין של הנתבעת. בפס"ד של בית דין זה (74070) נפסק שיש תוקף להסכם זיכיון מצד התקנה והמנהג.
על מנת לכרות את הסכם הזיכיון יש לבצע מעשה קניין. במקרה זה, מעשה הקניין על ההסכם שבין התובע והנתבעת היה כאשר קיבלה הנתבעת את המקדמות מהלקוחות. זאת דין "עבד כנעני" שנפסק בשו"ע (חו"מ קצ, ד) שבו עסקה למכירה בין אדם א' לאדם ב' נכרתת כאשר אדם ג' משלם לאדם א'
2. האם הנתבעת היתה רשאית לבטל את ההסכם?
בין הצדדים נכרת הסכם ראשון. אולם, בזמן שההסכם נכרת האישורים שהיו ביד התובע היו מזויפים. במצב כזה לדעת בית הדין הנתבעת היתה רשאית לחזור בה מההסכם בטענת מקח טעות. זאת, על פי מה שכתב ערוך השלחן (חו"מ קעו, לו) שאם מתברר לאדם שהשותפות שלו עם חברו עשויה לפגוע בו בעסק שלו אזי הוא יכול לחזור בו מהשותפות. למרות שהתובע התחייב לשאת באחריות לכל נזק שייגרם לנתבעת כתוצאה מעסקיו, עדיין הנתבעת היתה רשאית לטעון שהנזק שיכול להיגרם מהגשת אישורים מזויפים בשמה הוא גדול בהרבה ממה שהעלתה על דעתה ולכן היא היתה רשאית לחזור בה מההסכם הראשון.
3. האם ההסכם השני בטל בגלל שנחתם תחת לחץ
לטענת התובע ההסכם השני נחתם תחת לחץ משום שהנתבעת החזירה את המקדמות ללקוחות והיה לו חשש להפסיד את העסקה הגדולה אם הנתבעת לא תשתף פעולה, ולכן הסכים למראית עין להסכם השני.
לטענת התובע, כבר כאשר הסכים להסכם השני החליט לתבוע את הנתבעת, אך לא הודיע לאף אחד על החלטתו. התובע הודה כי היתה חברה אחרת שהסכימה לעבוד אתו, אך הוא בחר להמשיך עם הנתבעת את העסקה הגדולה משום שחשש לביטול העסקה.
בית הדין דוחה את הטענות הללו מכמה סיבות:
א. הנתבעת היתה רשאית לחזור בה מההסכם, לכן אין להגדיר את האיום בחזרה מההסכם כאונס.
ב. לתובע היתה חלופה של עבודה עם חברה אחרת.
ג. גם הסכם שנחתם תחת לחץ תקף כשהתובע לא כתב מודעא על העיסקה (שו"ע חו"מ רה, א).
ד. אמנם, גם איום להפסיד ממון, נחשב כאונס, והנתבעת גרמה לתובע נזק בכך שהחזירה את המקדמות ששילמו לה. אולם, כיוון שמדובר כאן באילוץ כללי שמוגדר בהלכה כ"אונסא דנפשיה", הוא אינו מביא לביטול העסקה (שולחן ערוך חו"מ רה, יב).
דיינים: הרב עדו רכניץ, הרב משה טוביאנה, הרב עדיאל אסייג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
