ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מזל טוב בת פרחה
בפסק הדין הראשון שניתן (וכבר פורסם כאן) נקבע כי יש תוקף הלכתי להסכם וכי הוא מחייב את הנתבע לשלם עבור כל אתרוג מרמה ג' ומעלה. אולם, הנתבע אינו צריך לשלם על אתרוגים שיש ספק האם הם ברמה ג' ומעלה.
בעקבות זאת, נדרש בית הדין להחליט כמה על הנתבע לשלם לתובע ובכל עסק פסק דיו זה.
בהסכם נקבע כי הנתבע ישלם 18 ₪ לכל אתרוג מרמה ג' ומעלה. התקיימו חמישה קטיפים, ולגבי הקטיף הרביעי והחמישי התגלעה מחלוקת בין הצדדים. בסופו של דבר מהקטיפים האחרונים נשארו 2,100 אתרוגים שהנתבע לא לקח, שאת חלקם הקטן התובע הצליח למכור על פי הוראת בית הדין. בנוסף, התובע נתן 800 אתרוגים לארגון חסד.
לטענת התובע האתרוגים היו ברמה גבוהה, ובכל מקרה גם אם היו ברמה ג', הנתבע היה צריך לקנות אותם. לכן לטענתו על הנתבע לשלם על כל האתרוגים מרמה ג' ומעלה סך 18 ₪ לאתרוג, סך הכל התובע ביקש לקבל סך 37,800 ₪. התובע הודה שמסכום זה יש לנכות את הסכום שקיבל עבור האתרוגים שהצליח למכור בסך 6,500 ₪.
לעומתו, טען הנתבע שהוא אינו חייב לתובע כלום, משום שהתובע הפר את ההסכם, וכן בגלל שאיכות האתרוגים היתה נמוכה מאד. בנוסף, התובע ויתר על 800 אתרוגים מקטיף 4 כאשר אמר שהוא ינסה למכור אותם. מעבר לכך, האתרוגים שחולקו על ידי התובע לצדקה, הם היו ברמה ד' ובכלל התובע לא היה רשאי לחלק אותם ולכן הנתבע פטור מלשלם עליהם.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
246 - תביעה כנגד משרד שידוכים
247 - התמורה המגיעה לבעל פרדס בעבור רכישת אתרוגים
248 - הלוואה בריבית מופרזת עם היתר עסקה
טען עוד
פסק הדין: הנתבע ישלם 16,258 ₪ עבור האתרוגים שהיה אמור לרכוש.
נימוקים בקצרה:
א. האם התובע הפר את ההסכם בין הצדדים?
לטענת הנתבע התובע הפר את ההסכם כי לא טיפל כראוי בפרדס שלו, ובכך שסירב לבצע מיון של האתרוגים ביחד איתו. בית הדין קבע כי גם אם נקבל את טענתו העובדתית של הנתבע, הרי שההסכם לא היה מותנה בכך. טענות אחרות על כך שהתובע הכריח את הנתבע לקחת חלק מסוים מהאתרוגים, לא נתמכו בעדות העובד של הנתבע. התובע אמנם טען שהוא הציע לנתבע למיין את האתרוגים, אלא שהצעה זו חורגת מההסכם שביניהם והיא לא העניקה לנתבע זכות לבחור אילו אתרוגים לקחת.
ב. המחלוקת בין הצדדים לגבי איכות האתרוגים
בין הצדדים היו מחלוקות רבות לגבי פרטי העסקה. בין המחלוקות היתה מחלוקת עיקרית לגבי טיב האתרוגים, כאשר הנתבע טען שהאתרוגים היו באיכות נמוכה, פחות מרמה ג'. בעניין זה בית הדין שמע את עדויות שני העדים שהגיעו לבית הדין: עובד של הנתבע, ואדם שמכר את האתרוגים עבור הנתבע. מדבריהם עלה שהקושי למכור את האתרוגים לא נבע מכך שהם היו ברמה נמוכה מאוד, אלא מכך שהלקוחות של הנתבע רצו אתרוגים ברמה גבוהה. ולכן טענת הנתבע נדחתה.
ג. הטענה שהתובע ויתר על מכירת קטיף ד לנתבע
הנתבע טען שהתובע ויתר על מכירת קטיף ד לנתבע בכך ששלח את האתרוגים למכירה בבני ברק. בית הדין דחה את טענת הנתבע משתי סיבות:
א. ההסכם המקורי העביר את האתרוגים לבעלות הנתבע, ולכן הם לא חזרו לבעלות התובע בלי מעשה קניין (שו"ע חו"מ קפט, א).
ב. התובע לא אמר שהוא מוותר על זכותו על פי החוזה.
ד. תשלום על האתרוגים שניתנו לצדקה
לגבי התשלום על האתרוגים שניתנו לצדקה נחלקו דייני בית הדין:
לדעת המיעוט, הנתבע אמר לתובע שאין לו מה לעשות עם האתרוגים, והתובע מסר אותם בתום לב לצדקה. למרות שהתובע לא היה רשאי לעשות כן כיון שהאתרוגים היו שייכים לנתבע, הרי שעדיין אין לחייב את התובע במחיר מלא. זאת, משום שכיון שהנתבע לא היה מעוניין לסחור באתרוגים אלה, הרי שיש להם דין של אתרוגים לאחר סוכות ששווים פחות (ע"פ פתחי תשובה חו"מ שסג, א). לכן לדעת המיעוט יש לפשר בין הצדדים, ולהפחית את העלות שהתובע ישלם ל-4 ₪ לאתרוג, במקום העלות האמיתית שהיא 10 ₪ לאתרוג.
לדעת הרוב: התובע טען שנתן לצדקה את האתרוגים כדי שלא ילכו לאיבוד, אולם, הוא הוא לא היה רשאי לעשות זאת ללא הסכמת הנתבע שהאתרוגים שייכים לו. למרות זאת, לא מדובר על גזל אלא על נזק (נתיבות המשפט רצא, ז), שכן התובע לא התכון לגזול מהנתבע. אמנם גם גזלן בשוגג נקרא מזיק (נתיבות המשפט כה, א). ולכן יש לחייב את התובע על הנזק שגרם לנתבע. אמנם, כיון שאיכותם של האתרוגים שנמסרו היתה נמוכה, הרי שיש להפחית 20% מהאתרוגים שהיו ברמה נמוכה מרמה ג'. על שאר האתרוגים התובע חייב להשיב לנתבע 10 ₪ לכל אתרוג, סך הכל 5,120 ₪.
ה. הכרעה בנוגע לשאר האתרוגים
800 אתרוגים נמכרו על ידי התובע בסך 13,000 ₪ לטענת התובע, והרווח של הנתבע היה 6,500 ₪, משום שחצי הסכום שולם למי שמכרו את האתרוגים. כיון שסביר שהאתרוגים שנמכרו היו מרמה ג' ומעלה נקבע שהנתבע ישלם על 650 אתרוגים מחיר מלא, ועל 150 יופחתו 12% שהם 18 אתרוגים, ולכן הנתבע ישלם על 782 אתרוגים 18 ₪ לכל אתרוג.
דיינים: הרב עדו רכניץ, הרב דניאל לונצר, הרב אבשלום ביידני
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
