ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע הוא דייר בבניין בירושלים ומייצג את שאר הדיירים. התובע הזמין את נתבע 1 שהוא שיפוצניק כדי לשפץ את הבית. כחלק מהשיפוץ, נתבע 1 התקין צינור חדש. במהלך ההתקנה הוא גרם נזק לצינור המים הראשי של הבניין. נתבע 1 אטם את הצינור באופן זמני, והזמין את נתבע 2 שהוא שרברב שיתקן את הצינור. נתבע 2 ביצע תיקון קבוע לצינור וסבר שהתיקון מספיק טוב. ונתבע 1 כיסה את הצינור מתוך הנחה שהוא תקין. לאחר כמה חודשים גילו הדיירים שהחשבון המים שלהם גדל מאד, התובע התקשר לנתבע 1, ועדכן אותו על כך שישנה דליפה היכן שהוא בבנין, אך שכנראה לא מדובר בדליפה מהנקודה בא הצינור ניזוק, כי לא רואים מים היוצאים מן האדמה. לאחר חודשיים הם קיבלו חשבון מים גדול עוד יותר, בעקבות זאת הדיירים הזמינו בעל מקצוע שאיתר הנזילה. לאחר מכן הגיע נתבע 2 ותיקן אותה. לאחר פנייה לחברת הגיחון הדיירים הצליחו להפחית את עלות חשבון המים, וכעת הם תובעים מהנתבעים את עלות חשבון המים.
פסק הדין:
נתבע 1 ישלם לתובע 567 ₪ עבור הבדיקה ועבור אגרת בית הדין, נתבע 2 ישלם לתובע 6,243 ₪ עבור חשבון המים, ועוד 67 ₪ עבור אגרת בית הדין, נתבע 1 ערב לתשלום נתבע 2.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
248 - הלוואה בריבית מופרזת עם היתר עסקה
249 - אחריות לדליפת מים לאחר תיקון צינור
250 - קיבל שכר למרות שלא הגיע לעבודה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. הסכמה לבוררות כחתימה על שטר בוררות
נתבע 2 אמנם לא חתם על הסכם הבוררות, אך בדיון השני הסכים להצטרף כצד לדיון, לפי הפרשנות המקובלת לחוק הבוררות, הסכם בוררות מחייב גם כשההסכמה לו ניתנה בעל פה (ס' אוטולנגי "בוררות דין ונוהל" מהדורה רביעית, עמ' 55-58).
ב. הגדרת נזק דליפת מים והחיוב בגינו
נזק של דליפת מים, הוא נזק עקיף, ומוגדר בהלכה כגרמא או גרמי, אלא שבמקרה של עובד שגרם נזק, הרי שיש לחייב את העובד גם בנזקים עקיפים, מדין הסתמכות של המזמין על העובד (גמרא בבא קמא צט ע"ב- ק ע"א). חלק מהאחריות של בעל המקצוע היא לוודא שאין דליפות מהצינור לאחר התיקון. אמנם, ישנם מקרים בהם בעל מלאכה פטור, והרשב"א (על גמרא שם) מבאר שזה נכון במקרה שגם מאמץ גדול לא היה מונע את הנזק (להרחבה: הרב אבישי קולין, חוקי התורה: פיצויי הסתמכות, סעיף 4).
ג. חלוקת האחריות בין הצדדים
במקרה זה, נתבע 2 היה צריך לוודא שהתיקון הסתיים בהצלחה, למרות שהמכשיר שלו הראה שהצינור חובר כראוי לא היה בכך די. אלא היה עליו לבדוק למחרת שוב שהתיקון בוצע כראוי.
כיוון שנתבע 2 עבד עבור נתבע 1, הרי שנתבע 2 הוא שאחראי לפצות על אובדן המים, אולם, נתבע 1 ערב למקרה שנתבע 2 לא ישלם לתובע.
נתבע 1 אחראי לשלם את עלות הבדיקה בה אותרה התקלה, לאור האחריות הכוללת שלו לעבודה.
התובע אחראי לשיהוי בטיפול בנזילה, כיוון שלא התריע באופן ברור בפני הנתבעים לאחר חשבון המים הראשון, ולכן הדיירים ישאו בחלק מעלות המים.
דיין:הרב אהרן פלדמן
ההליך התנהל כהליך מהיר בפני דיין יחיד, ללא אפשרות ערעור.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
