ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע הוא דייר בבניין בירושלים ומייצג את שאר הדיירים. התובע הזמין את נתבע 1 שהוא שיפוצניק כדי לשפץ את הבית. כחלק מהשיפוץ, נתבע 1 התקין צינור חדש. במהלך ההתקנה הוא גרם נזק לצינור המים הראשי של הבניין. נתבע 1 אטם את הצינור באופן זמני, והזמין את נתבע 2 שהוא שרברב שיתקן את הצינור. נתבע 2 ביצע תיקון קבוע לצינור וסבר שהתיקון מספיק טוב. ונתבע 1 כיסה את הצינור מתוך הנחה שהוא תקין. לאחר כמה חודשים גילו הדיירים שהחשבון המים שלהם גדל מאד, התובע התקשר לנתבע 1, ועדכן אותו על כך שישנה דליפה היכן שהוא בבנין, אך שכנראה לא מדובר בדליפה מהנקודה בא הצינור ניזוק, כי לא רואים מים היוצאים מן האדמה. לאחר חודשיים הם קיבלו חשבון מים גדול עוד יותר, בעקבות זאת הדיירים הזמינו בעל מקצוע שאיתר הנזילה. לאחר מכן הגיע נתבע 2 ותיקן אותה. לאחר פנייה לחברת הגיחון הדיירים הצליחו להפחית את עלות חשבון המים, וכעת הם תובעים מהנתבעים את עלות חשבון המים.
פסק הדין:
נתבע 1 ישלם לתובע 567 ₪ עבור הבדיקה ועבור אגרת בית הדין, נתבע 2 ישלם לתובע 6,243 ₪ עבור חשבון המים, ועוד 67 ₪ עבור אגרת בית הדין, נתבע 1 ערב לתשלום נתבע 2.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
248 - הלוואה בריבית מופרזת עם היתר עסקה
249 - אחריות לדליפת מים לאחר תיקון צינור
250 - קיבל שכר למרות שלא הגיע לעבודה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. הסכמה לבוררות כחתימה על שטר בוררות
נתבע 2 אמנם לא חתם על הסכם הבוררות, אך בדיון השני הסכים להצטרף כצד לדיון, לפי הפרשנות המקובלת לחוק הבוררות, הסכם בוררות מחייב גם כשההסכמה לו ניתנה בעל פה (ס' אוטולנגי "בוררות דין ונוהל" מהדורה רביעית, עמ' 55-58).
ב. הגדרת נזק דליפת מים והחיוב בגינו
נזק של דליפת מים, הוא נזק עקיף, ומוגדר בהלכה כגרמא או גרמי, אלא שבמקרה של עובד שגרם נזק, הרי שיש לחייב את העובד גם בנזקים עקיפים, מדין הסתמכות של המזמין על העובד (גמרא בבא קמא צט ע"ב- ק ע"א). חלק מהאחריות של בעל המקצוע היא לוודא שאין דליפות מהצינור לאחר התיקון. אמנם, ישנם מקרים בהם בעל מלאכה פטור, והרשב"א (על גמרא שם) מבאר שזה נכון במקרה שגם מאמץ גדול לא היה מונע את הנזק (להרחבה: הרב אבישי קולין, חוקי התורה: פיצויי הסתמכות, סעיף 4).
ג. חלוקת האחריות בין הצדדים
במקרה זה, נתבע 2 היה צריך לוודא שהתיקון הסתיים בהצלחה, למרות שהמכשיר שלו הראה שהצינור חובר כראוי לא היה בכך די. אלא היה עליו לבדוק למחרת שוב שהתיקון בוצע כראוי.
כיוון שנתבע 2 עבד עבור נתבע 1, הרי שנתבע 2 הוא שאחראי לפצות על אובדן המים, אולם, נתבע 1 ערב למקרה שנתבע 2 לא ישלם לתובע.
נתבע 1 אחראי לשלם את עלות הבדיקה בה אותרה התקלה, לאור האחריות הכוללת שלו לעבודה.
התובע אחראי לשיהוי בטיפול בנזילה, כיוון שלא התריע באופן ברור בפני הנתבעים לאחר חשבון המים הראשון, ולכן הדיירים ישאו בחלק מעלות המים.
דיין:הרב אהרן פלדמן
ההליך התנהל כהליך מהיר בפני דיין יחיד, ללא אפשרות ערעור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
