ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
המקרה בקצרה: התובעת והנתבעים החליטו לשכור נכס שהיה בו עסק, ולהפעיל במקום יחד עסק, התובעת היתה מנהלת העסק, והנתבע היה בעלים של העסק וניהל אותו מבחינה פיננסית. בין הצדדים נקבע כי שניהם יקבלו שכר מסוים, ולאחר שהעסק יגיע ל"נקודת איזון" הם יתחלקו בשווה ברווחים. בפועל, בגלל שההכנסות היו נמוכות, כל צד קיבל שכר נמוך מהשכר שסוכם ביניהם.
לאחר זמן התגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי המשך הפעילות המשותפת. בית הדין המליץ על הפסקת השותפות, ולאחר דין ודברים הנתבעים הסכימו להעביר את העסק לרשות התובעת, כשבית הדין יעריך את הסכום שעל התובעת לשלם בתמורה. בית הדין מינה מומחה שיעריך את שווי העסק והוא הגיש את חוות דעתו.
בין הצדדים שורה של מחלוקות בהן הכריע בית הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
254 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
255 - חלוקת שותפות בעסק פעיל
256 - קונה דירה שאיבד את זכותו לתיקונים
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. זכות התובעת בעסק לפני העברת העסק לרשותה
בין התובעת לנתבעים מחלוקת למי היה שייך העסק. הנתבעים טענו שכל העסק היה שייך להם, וסוכם עם התובעת שהיא תהיה עובדת ותחלק עמם ברווחים. התובעת טענה שהיא היתה שותפה שווה בעסק.
בבית הדין נחלקו הדעות: לדעת המיעוט התובעת היתה שותפה בעסק ובכל הרכוש של העסק וזאת משום שכותרת ההסכם בין הצדדים היתה הסכם שותפות וכן סוכם על שותפות ברווחים. ברירת המחדל ההלכתית היא שסתם שותפות היא שותפות שווה, כפי שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט קעו, ה). במקרה זה הדבר ברור עוד יותר משום שנקבע בהסכם בין הצדדים שהרווחים יתחלקו בשווה.
לדעת רוב הדיינים התובעת הייתה שותפה שווה רק במוניטין וברווחים אך לא ברכוש העסק. זאת משתי סיבות:
א. משום שלא נקבע בהסכם מנגנון שיפצה את הנתבעים על הנכסים הפיזיים שהושקעו בעסק.
ב. השו"ע והרמ"א (חו"מ קעו, ה) פסקו שבמקרה שהכסף שהושקע בשותפות עדיין קיים, הוא שייך לשותף שהשקיע אותו. מספר פתחי תשובה (שם, ו) ופתחי חושן (שותפים ג, כא) משמע שאת הרכוש של השותפות מחלקים לפי מידת ההשקעה, ורק את הרווחים מחלקים באופן שווה כברירת מחדל. אחד מדייני הרוב סבר שהרכוש עצמו היה שייך לשני הצדדים בשווה, אלא שמגיע לנתבעים תשלום על הרכוש שהם העבירו לשותפות.
ב. שווי העסק
על מנת להעריך את שווי העסק בית הדין הזמין בהסכמת הצדדים מומחה להערכת שווי חברות, המומחה העריך את שווי העסק על פי שיטת היוון תזרימי מזומנים (dcf) מסקנת המומחה היתה ששווי העסק הוא 288,000 ₪ לא כולל מע"מ. הצדדים טענו מספר טענות על דוח המומחה, נפרט את מקצת טענותיהם ואת הכרעת בית הדין:
התובעת טענה שלא הרוויחה מכך שהעסק עבר לשליטתה וכל הרווחים שהצליחה להפיק ממנו נובעים מההשקעה שלה לאחר קבלתו. בעקבות זאת, לדעת המיעוט יש להפחית את שווי העסק ב-18,000 בגלל טענה זו, אך לדעת הרוב אין לקבל את הטענה.
עלות השכר של התובעת לטענתה היתה נמוכה מדי ביחס למחירי השוק (בגלל שהיא הסכימה בזמנו להפחתה), ולכן יש להוריד מהערכת השווי את עלות שכר ריאלית. בית הדין דחה את הטענה משום שלא הוכח בפני בית הדין מה המשכורת הראויה לעבודתה של התובעת. מה גם שהתובעת עצמה טענה כי העסק היה יותר רווחי ממה שהוצג לבית הדין והנתבע העלים הכנסות. בנוסף, הנתבעים גם טענו שהתובעת היא זו שגרמה להפחתת ההכנסות של העסק.
בנוסף בית הדין קבע כי גם אילו היה צריך להוסיף לשווי העסק, הרי שעדיין היה צריך לשלם סכום נכבד לנתבעים. משום שעל פי שורת הדין החלוקה בין שותפים נעשית בצורת גוד או איגוד – כלומר, מי שמעוניין בפירוק השותפות מעריך את שווי העסק, והצד השני מחליט אם למכור או לקנות. דרך זו משקללת גם את השווי הסובייקטיבי שכל צד מייחס לעסק, במקרה זה שהתובעת היא זו שביקשה לקבל את העסק לידיה ללא "גוד או אגוד", ולכן עליה לשלם על כך תשלום הוגן.
על פי דעת הרוב, הנתבעים זכאים לתשלום מלא עבור הנכסים הפיזיים שהנתבעים הכניסו לעסק. על דרך פשרה ולפי טענות הצדדים בית הדין קבע שמדובר בסך 55,000 ₪. ממילא, שווי המוניטין של העסק הוא 233,000 ₪ (לפי הערכת המומחה) ובסכום זה הצדדים שותפים ויש לחלקו ביניהם. על כן התובעת צריכה לשלם לנתבעים 116,500 ₪ על חצי משווי המוניטין של העסק, ועוד 55,000 אלף ₪ על הרכוש הפיזי.
ג. תביעה לגילוי מסמכים
התובעת ביקשה לקבל לידה את דפי חשבון הבנק של העסק. בית הדין דחה את הבקשה, משום שהחשבון התנהל כחלק מהחשבון הפרטי של הנתבעים, וחשיפתו לתובעת היתה פוגעת במידה בלתי מוצדקת בפרטיותם, זאת לאור התועלת הנמוכה הצפויה מחשיפת המידע.
יתירה מזו בפס"ד ארץ חמדה גזית 73120 נקבע שכששותפים מתנהלים בצורה מסוימת, לא ניתן לבוא בדיעבד ולערער על כל ההתנהלות. בנוסף, בית הדין לא השתכנע שהנתבעים נהגו ברמאות שהצדיקה את הצעד הזה.
ד. רווחים לתובעת מרווחי העסק
בין הצדדים הייתה מחלוקת האם היו רווחים לעסק והתובעת וממילא התובעת זכאית לקבל חצי מהם. לדעת אחד הדיינים יש לקבל את התביעה העקרונית ויש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת חצי רווחים על פי הדוח שהם עצמם הגישו לבית הדין, בסך 7,025 ₪.
ה. הכרעה במקרי ספק כאשר כל אחד מהדיינים עמדה משלו
במקרה זה היו כמה וכמה דיונים שבהם הכריע כל דיין לפי הכרעתו, לפי ספר שער משפט (ל, ד וראו גם הלכה פסוקה יח, עמ' קכב) יש לסכם מספרית את הכרעת כל דיין ודיין, ולפסוק לפי הדעה האמצעית.
במקרה זה העמדה האמצעית היתה שיש לחייב את הנתבעים בסך 154,475 ₪. מסכום זה יש להוריד 50,000 ₪ שכבר שולמו לנתבעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
