ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לטענת התובע הוא השקיע בעבודה את מרצו, אך ראשי הנתבעת התערבו בעבודתו. לטענתו הוא עבד עד סוף יוני 2012, לכן הוא תובע 3 משכורות לפי השכר הקבוע בחוזה, ועוד הפרשות כמפורט בתלוש. לטענתו ההפרשות לא הועברו. כמו כן הוא תובע פיצוי על הלנת שכר. סך כל תביעות השכר עומדות על כ- 38,000 ₪ ועוד הפרשות לפנסיה ופיצויי הלנת שכר בסך כ- 85,000 ₪.
לטענת ראשי הנתבעת התובע חרג מסמכותו במהלך עבודתו, ובעזיבתו גרם לנתבעת נזק, ולכן העמותה אינה צריכה לשלם, ולהיפך הנתבעת דורשת השבת שכר העבודה שניתן לו. בנוסף, טענה הנתבעת, כי התובע ויתר על שכר חודש אפריל, כיון שהוא התחייב שאם לא יהיה כסף בעמותה, הוא לא יקבל משכורת. מעבר לכך על הנתבע להשיב את שכרו שכבר קיבל, משום שפעל בניגוד להוראות שקיבל. וכמו כן התובע גרם להפסדי כספים לעמותה, ולבעיות עם העובדים שעובדים בעמותה. לבסוף הוא לא עבד בחודש יוני, ולא העביר מידע שהצטבר מזמן עבודתו. סך הכל הנתבעת הגישה תביעה נגדית על סך 67,845 ₪.
התובע הסביר שמה שהוא אמר שהוא ערב אין הכוונה לערבות דינית, אלא שהוא ידאג לכך שלא יהיו הפסדים.
פסק הדין: הנתבעת תשלם לתובע את שכרו עבור שלושת החודשים, ותשלים את רכיבי השכר החסרים. התביעה לפיצוי על הלנת שכר והתביעה הנגדית – נדחו.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
215 - ביקור בכנסיה למי שמוזמן לאירוע ממלכתי
216 - שלילת שכר מעובד שלטענת המעסיק לא עבד כראוי
217 - טענות קיזוז כנגד חוב שכר דירה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. פגיעה בשכר בטענה לעבודה לקויה
לגבי חלק מהחודשים בהם לא שולם שכרו של התובע, טענה הנתבעת כי הסיבה שלא שולם לו היא מפני שהוא לא עבד כראוי. הגמרא (בבא מציעא נח, ע"א) עוסקת במקרה של עיר ששלחה שליחים עם דמי מחצית השקל לבית המקדש, ובדרך הכסף אבד או נגנב. הגמרא אומרת שהשליחים נשבעים ומקבלים את שכרם, ובלבד שהכסף אבד באונס. מהסוגיה עולה שעובד שפשע אינו זכאי לשכר. בנוסף בגמרא (בבא מציעא פג ע"ב) נכתב שפועלים ששברו חבית אינם זכאים לשכרם, אלא לפנים משורת הדין.
למרות כל זאת במקרה זה אין מקום ליישם את ההלכה הזו, משום שבמקרים המתוארים בגמרא המשימה לא הושגה באופן חד משמעי – הכסף או החבית לא הועברו ליעדם. לעומת זאת, במקרה זה אין חולק על כך שהתובע עסק במלאכתו באופן אינטנסיבי ומסור, והנתבעת אף רצתה בהמשך עבודתו, לכן בית הדין דחה את הבקשה לשלול ממנו את שכרו.
2. הטענה שהתובע ויתר על שכרו
לטענת הנתבעת התובע ויתר על שכרו במקרה שבו קופת הנתבעת לא תוכל לשלם את שכרו. לעומת זאת, לטענת התובע הוא הסכים לארכה לתשלום השכר, אבל לא על ויתר על עצם התשלום. כיון שנטל הראייה היא על הנתבעת, ומכיוון שהנתבעת לא הוכיחה את טענתה, בית הדין קיבל את טענת התובע שהוא לא ויתר על שכרו.
3. זכות התובע לעזוב את עבודתו
הנתבעת טוענת שהתובע גרם לה נזקים בזה שהוא עזב את עבודתו, משום שתהליכים שהוא התחיל נתקעו ועוד דברים נותרו ללא מענה.
הגישה ההלכתית הבסיסית היא שפועל רשאי לחזור בו מחוזה העבודה ולחזור בו אפילו באמצע היום משום ש"עבדי הם - ולא עבדים לעבדים". החריג לכלל הזה הוא ב"דבר האבד" כלומר כאשר נגרם נזק למעסיק מההתפטרות. מקרה זה לדעת בין הדין אינו בגדר "דבר האבד".
ובכל זאת, התנהלות התובע מעלה שאלה אתית. התובע הוביל חזון מסוים, ועזב עוד קודם שהחזון היה יכול להתממש. מסתבר שעזיבת התובע נבעה משני גורמים: האחד, חוסר שביעות רצון מהעבודה, והשני, בגלל שנקרא לדגל לעמותה הקודמת שניהל. עזיבתו הותירה את הנתבעת במצב לא קל, אך לאור הגישה הכללית שזכות העובד לעזוב את עבודתו, תביעתה לפיצוי נדחתה.
4. פיצוי על הלנת שכר
לדעת בית הדין אין מניעה הלכתית מלתת פיצוי בשל הלנת שכר ואין בכך משום ריבית (כנכתב בפסק דין 71089). אולם, במקרה דנן, השכר הולן מסיבה משפטית מוצדקת, ולכן אין מקום לפיצוי. בנוסף בית הדין ראה בהתנהלות התובע משום "מחוסר אמנה", כיוון שעזב את עבודתו באמצעה. אמנם, בכך די כדי לחייבו לפצות את הנתבעת, אולם, יש בהם סיבה נוספת כדי לדחות את התביעה להלנת שכר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
