ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
בגליון זה נעסוק בשאלה נוספת שהתעוררה באותו מקרה:
טענות התובע-הקבלן: הקבלן הודה שהוא עזב את אתר העבודה לפני שהעבודה הסתיימה. אלא שלטענתו תהליך העבודה כולו היה קשה מאוד בגלל ההתנהלות של הנתבע ושל המפקח. לטענתו לא הוגשו תוכניות מעודכנות בזמן, נעשו שינויים והתבקשו תוספות שגרמו לעבודה להיות מסורבלת וקשה ליישום. כתוצאה מכך נוצר קושי בתזמון בעלי המקצוע וממילא נגרמו לו נזקים רבים.
לדברי הקבלן, האירוע שהוביל בסופו של דבר לעזיבת התובע את האתר ולהפסקת העבודה היה בבוקר אחד, בו התגלע סכסוך בין הצדדים. לטענת התובע, מנהל עבודות הגמר שהיה נוכח בבית באותו בוקר, קיבל הוראה מהמפקח לעזוב את הבית. כשעזב את הבית נשאר פחות מאחוז להשלמת הבניה. לכן לטענתו, האשמה על הפסקת העבודה מוטלת על המזמין, והוא (הקבלן) זכאי לשכר מלא על העבודה שביצע.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
258 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
259 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
260 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
טען עוד
בבית הדין נקבע כך:
א. המשמעות של האחריות על הפסקת העבודה היא כך: אם הקבלן צודק, והמזמין אחראי על הפסקת העבודה, אזי הקבלן יהיה זכאי לקבל תשלום מלא על כל העבודה שהוא ביצע. למרות שייתכן שכדי לסיים את העבודה שנשארה יאלץ המזמין לשלם כסף רב לקבלן חדש, יותר משנדרש היה לשלם לקבלן הראשון (התובע) אילו סיים את העבודה.
ב. לעומת זאת, אם המזמין צודק, והקבלן אחראי על הפסקת העבודה, אזי הקבלן יקבל תשלום כפי שסוכם עמו, בהפחתת עלות השלמת העבודה. כך, יתכן שהקבלן יקבל תשלום מופחת על עבודה שהוא ביצע, כי עלות השלמת העבודה ע"י קבלן אחר יקרה יותר מאשר אילו הקבלן הראשון היה מסיים אותה.
ג. בעניין הטלת האחריות נחלקו דייני בית הדין:
ד. לדעת רוב הדיינים, המזמין אחראי על כך שהעבודה הופסקה. על פי עדויות של שלושה בעלי מקצוע שעבדו בבית, השינויים שנדרשו היו מעל ומעבר לסביר. לפי עדותו של אחד מהם: "הבית הזה, כל מי שנכנס אליו, פשיטת רגל. זה לא בית עם תוכניות פשוטות. מי שניהל זה בעל הבית. קבלני המשנה שהבאנו ברחו משם. המפקח מצפה ממך שתגיע בשביל כל בורג". כאשר משנים את הגדרת התפקיד של עובד או של קבלן, הדבר נחשב כהפרת ההסכם. אי אפשר לדרוש מעובד לבצע עבודה אחרת מזו עליה הוא התחייב בשעת ההתקשרות איתו, אם הדרישה היא לבצע עבודה קשה יותר מזו אליה הוא התחייב בתחילה. במקרה דנן, אמנם לא התייחסו במפורש לכמות השינויים הסבירים, אך זה דבר שנקבע לפי "מנהג המדינה" באותו מקום ובאותו זמן. יתר על כן, בשעה שהמזמין והמפקח דרשו מהקבלן להתגמש ולאפשר שינויים מהתוכנית, הם סרבו להתגמש איתו באשר למועדי התשלום כאשר ביקש תשלום עבור תוספות. דבר זה הוא "הקש ששבר את גב הגמל", והאחריות על כך מוטלת על המזמין. לסיכום הדברים כתבו דייני הרוב כי "חשוב לציין, אין לנו, כבית דין, טענה כלפי הנתבעים. אדם הבונה את ביתו, ובפרט בית בסדר גודל כזה, צפוי שירצה שהתוצאה תהיה מושלמת, לשביעות רצונו. הטענה היא, לחוסר הבנה שבסדר גודל כזה של עבודה, וברמת הדרישות שעלתה על ידי הנתבעים, יד בעל הבית היא על התחתונה. משכך, מוצדקת תרעומתו של התובע. בהינתן כך, היה על הנתבעים להתנהל בכל הקשור לעמידה בזמנים ובתזמון התשלומים".
ה. לדעת דיין המיעוט, כמו בכל תביעה, נטל הראיה מוטל על התובע – במקרה זה הקבלן, והקבלן לא הצליח להוכיח את טענותיו. כלומר, הקבלן לא הצליח להוכיח שהאחריות להפסקת העבודה מוטלת על המזמין. זאת משום שאחת הסיבות לפיצוץ היחסים הייתה סברתו של הקבלן שחייבים לו כספים רבים. אך בבית הדין התברר שהייתה לו טעות בכך, והמזמין שילם לו כמעט את כל הנדרש. מסתבר שאלמלא טעות זו היחסים לא היו עולים על שרטון. בנוסף, אף אם הטרידו את הקבלן בבקשות שינויים ותוספות – העבודה במהותה נשארה זהה, ולכן לא לא היה מוצדק שהקבלן יפסיק את העבודה. לסיכומים של דברים כתב דיין המיעוט, "התובע מחויב על פי החוזה להשלמת העבודה, ואי מילוי חובתו מטיל עליו את נטל הראיה לכך שהוא נהג כראוי על פי החוזה. במידה ואין בידו את הראיות הנדרשות, אין די באומדנות כדי להכריע בסוגיה זו. משכך, הפרישה מקיום החוזה נזקפת גם לחובתו של התובע... בהצטרף טענות אלו אני סבור שהטלת האחריות הבלעדית להפסקת העבודה על הנתבעים איננה נכונה... על כן יש לפשר באופן כזה שחצי מהעלויות הנוספות של השלמת העבודה על ידי קבלן חיצוני יושתו על התובע".
הוכרע כדעת הרוב.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
