ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
דיינים: הרב ארי סט, הרב דורון אלון, הרב אברהם יצחק שוורץ
המקרה בקצרה:
התובע הוא בעל דירה שהזמין עבודה מהנתבע שבבעלותו חברה קבלנית. הצדדים חתמו על שני חוזים, האחד בנוגע לביצוע השלד והשני בעניין עבודות הפנים. בחוזה סוכם שהנתבע יבנה והחומרים יסופקו על ידי התובע. בין הצדדים כמה מחלוקות.
המחלוקת הראשונה היא שהתובע שילם לנתבע 44,000 ₪ עבור קלקר שהנתבע קנה לצורך הבנייה. כעת הנתבע מבקש סכום הגבוה ב-12,000 ₪ עבור הקלקר והתובע מסרב לשלם.
המחלוקת השנייה היא שבסוף הבנייה טען הנתבע כי הבנייה כללה תוספות מעבר למה שסוכם בתחילה. הצדדים הסכימו על תוספת תשלום בסך 6000 ₪ אולם בהמשך הנתבע חזר בו מהסיכום וכעת הוא מבקש את מלוא העלות של התוספות. התובע טוען שהסיכום מחייב וכן יש תוספות שנעשו ללא תיאום איתו וללא אישור שלו.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
226 - אחריות עובד שהשאיר רכב של המעסיק מונע והרכב נגנב
227 - תשלום על תוספות בנייה שבוצעו ללא סיכום על תמורה
228 - חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
טען עוד
פסק הדין: הנתבע ישלם לתובע 15,610 ₪.
נימוקים בקצרה:
א. האם הסיכום לקנות את הקלקר במחיר מסוים היווה התחייבות מצד הנתבע?
הנתבע כתב לתובע שעלות הקלקר תהיה כ-44,000 ₪, אך בסופו של דבר העלות היתה גבוהה ביותר מ-10,000 ₪, בין הצדדים מחלוקת מי צריך לשלם את הסכום הזה. בית הדין ציין שאין מחלוקת בין הצדדים שהסכום שדרש הנתבע שולם בפועל, וכן אין מחלוקת שהמחיר סביר ביחס לשוק. לפיכך, קבע בית הדין שעל התובע לשלם את עלות הקלקר המלאה. התובע היה נפטר מתשלום רק אילו הנתבע היה דורש מחיר הגבוה ממחיר השוק, כפי שנפסק בשו"ע (חו"מ קפב, ג) שאם שליח שקנה ביוקר עבור מי ששלח אותו, אזי המשלח יכול לבטל את השליחות והמקח.
ב. תשלום עבור תוספות שהקבלן הוסיף מבלי לסכם על תשלום
הנתבע הוסיף כמה עבודות ולאחר מעשה דרש עליהן תשלום, באומרו שהתוספות כרוכות בתשלום. לטענת הנתבע הוא השקיע עבודה וחומרים יקרים יותר, ועל כך על התובע לשלם. לעומת זאת, התובע טען שהוא לא רצה להשקיע כספים נוספים בפרויקט הזה, והוא היה מסכים אך ורק לשינויים מינוריים שאינם כרוכים בתוספת כספית משמעותית.
בפתח הדיון בית הדין העיר שהתנהלות הנתבע אינה מתקבלת על הדעת, משום שהתובע לא ידע במהלך העבודה מהי עלות השינויים, ומה נחשב לשינויים משמעותיים. אולם במקביל לפעמים צריך גמישות ואישורים מהירים לשינויים שעולים תוך כדי תנועה.
למעשה, השאלה בין הצדדים נידונה בסוגיית ה"יורד לשדה חבירו שלא ברשות" (בבא מציעא קא ע"א) ונפסק בשולחן ערוך (חו"מ שעה, ז) שאדם שביצע עבודה ללא שהתבקש בשדה של חברו, המתאימה לעבודה כזו (כגון, בנייה בקרקע המתאימה לכך) – זכאי לתשלום. אולם, בעל הקרקע יכול לומר לבונה שיפרק את מה שבנה ואז בעל הקרקע פטור מתשלום (שם, ו).
ערוך השולחן (חו"מ שעה, יב) הוסיף שעל כל עבודה שבעל הקרקע לא מעוניין בה ולא היה מבצע אותה בעצמו – הוא אינו צריך לשלם ויכול לומר לבונה שיפרק את מה שבנה.
בבית הדין נחלקו הדעות במקרה דנן: לדעת רוב הדיינים - כיון שהתובע היה מאוד מחושב מבחינה כספית במהלך הפרויקט, יש לראות את הסכמתו לתוספת ולשינויים כהסכמה על תנאי שלא יחויב בתשלום נוסף, ולכן הוא פטור מלשלם על התוספות. לדעת המיעוט – כיון שהתובע נהנה מעבודתו של הנתבע, לא יתכן שיהיה פטור מתשלום (אבן האזל שכנים ג, ד). הטענה היחידה שיכולה להתקבל היא שבעל הקרקע יבקש מהבונה לפרק את מה שבנה. אלא שבמקרה זה (כמו במקרים רבים אחרים) לא ניתן להשתמש במה שיפורק. על מקרים כאלה כתב החזון איש (בבא בתרא ב, ו) שאם יש ראיה שבעל הקרקע מרוצה מהעבודה שבוצעה, הוא חייב לשלם עליה. לדעת המיעוט יש להעריך את התוספת שהתובע היה מוסיף לשלם בסך כ-6,000 ₪.
לסיכום: לדעת הרוב אין לחייב את התובע על התוספות שביצע הנתבע.
ג. חזרה מהסכם ללא מעשה קניין
בין הצדדים נערכה פגישת סיכום בו סוכם על תוספת תשלום של 6,000 ₪ לנתבע עבור התוספות. הנתבע חזר בו מהסיכום ודרש תשלום נוסף. בין הצדדים מחלוקת האם ההסכם שנחתם תקף.
השולחן ערוך (חו"מ יב, ז- ח) פסק שאין צורך לבצע מעשה קניין על מנת לתת למחילה על חוב תוקף מחייב. אבל על פשרה צריך לעשות מעשה קניין כדי שהיא תחייב. הש"ך (שם, יב) כתב שדווקא פשרה שנעשית בבית דין צריכה מעשה קניין, אבל פשרה שעושים בעלי הדין בינם לבין עצמם, אינה צריכה מעשה קניין כדי לחייב את הצדדים. במקרה שלנו שני הצדדים הם גם תובע וגם נתבע, ולכן לא ברור שמדובר כאן במחילה שהרי הצדדים לא ידעו בעצמם מי חייב למי, ומי מחל למי. כך יש להסביר את הש"ך שכתב שיש צורך במעשה קניין על פשרה בבית דין (כפי שעולה ממקור דבריו בשו"ת מהר"ם מלובלין, מז). אמנם המהר"י עייאש (שו"ת בית יהודה ב, מב) חלק על כך וכתב שבכל מקרה בו יש דין ודברים בין שני אנשים והם התפשרו מרצונם, הפשרה תקפה גם ללא מעשה קניין.
בית הדין סבר כי במקרה זה יש לפסוק כדעת מהר"י עייאש, כיוון שבזמן הסיכומים לא היו בין הצדדים מחלוקות והיה ברור שהנתבע מוכן להסתפק בתשלום של 6,000 ₪ בלבד, ולכן ההסכמה תקפה גם ללא מעשה קניין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
