ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
המקרה בקצרה:
הנתבעים הם בני זוג ששכרו דירה למשך שנה מהתובעים שהם בעלי הדירה, תמורת 3,400 ₪ לחודש. הנתבעים מסרו לתובעים 12 המחאות, אולם, מוסכם שעבור ששה חודשים הנתבעים שילמו במזומן וקבלו מהתובעים את ההמחאות חזרה. שש המחאות נוספות הופקדו על ידי התובעים וחזרו מכל מיני סיבות. התובעים מבקשים דמי שכירות עבור ששה חודשים בסך 20,400 ₪.
הנתבעים טענו ששילמו במזומן עבור חודש אחד ולא קבלו את ההמחאה עבורו בחזרה. בנוסף הם טוענים טענות קיזוז נוספות: א. היו בדירה שתי סתימות, אשר הפתיחה שלהן עלתה להם 800 ₪. ב. הנתבע עשה עבודות חשמל עבור חברו של התובע ולא שולם עליה סך 1,600 ₪. ג. הם שילמו עבור תיקון בדוד המים החמים בדירה סך 700 ₪. ד. במתחם בו נמצאת הדירה, ישנן דירות נוספות שאין להם מוני מים וחשמל נפרדים, לפיכך, הנתבעים שילמו את חשבונות החשמל והמים עבור הדיירים האחרים ועל כך מגיע להם החזר בסך 5,800 ₪. ה. הם דורשים פיצוי עבור עוגמת נפש שהיתה להם מהמגורים בדירה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
228 - חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
229 - טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
230 - הלוואה או השקעה
טען עוד
בין הצדדים נחתם חוזה ובו נקבע בית דין זה כבורר מוסכם, וכן חתומים על החוזה גם ערבים.
פסק הדין:
הנתבעים ישלמו לנתבעים את דמי השכירות במלואם בסך 20,400 ₪.
נימוקים בקצרה:
1.טענת הנתבעים ששילמו עבור חודש נוסף במזומן
בין הצדדים היתה מחלוקת האם שולם על חודש נוסף במזומן. ניתן ללמוד מהגמרא (בבא מציעא קב ע"ב - קג ע"א) שלאחר שהסתיימה תקופת השכירות, השוכר נאמן לומר שפרע את דמי השכירות. דין זה נכון גם כאשר יש שטר על השכירות (רמב"ם שכירות ז, ג, ושולחן ערוך חו"מ שיז, א).
אולם, במקרה שלנו סבר בית הדין שהשוכר לא נאמן לטעון פרעתי, משלושה נימוקים:
א. אילו היה משלם הוא היה מקבל בחזרה את ההמחאה. כפי שנכתב בסמ"ע (שיז, א) שכל זמן שהמשכיר מחזיק בשטר שנועד להבטיח את התשלום הוא נאמן שדמי השכירות לא נפרעו, כך גם נפסק בתיק 71003 על ידי בית דין זה.
ב. הנתבעים נתנו המחאות על מנת לתת עדיפות ראייתית למחזיק בהם, כפי שעולה מפסק דין 75020 של בית דין זה שהחזקת המחאה על ידי תובע מעבירה את נטל הראייה לצד השני.
ג. כיון שיש אפשרות גבייה של ההמחאה על פי החוק, המצאות השטר ביד התובע מהווה ראיה לטובת התובע, כפי שכתב בשו"ת הרשב"א המיוחסות, כב.
2. טענות הקיזוז של הנתבעים
בית הדין דחה את טענות הקיזוז של הנתבעים, משום שברור שהנתבעים התחייבו לשלם דמי שכירות ואין להם ראיות שהם נפטרו מחוב זה. הוא הדין גם במקרה זה בו הנתבעים טוענים טענות בוודאות ("ברי"), בעוד התובעים משיבים על חלק מהטענות (כגון, התיקונים בדירה) שאינם יודעים מה קרה ("שמא"). זאת, על פי מה שנפסק בשולחן ערוך (חו"מ עה, ט) שכאשר נתבע אינו יודע אם התחייב הוא פטור. במקרה זה, היישום של הדין הוא במקרה הפוך, בו לתובע יש ראיה על החוב, והוא אינו יודע האם הנתבע נפטר מהחוב.
3. טענה לזיכוי בגין עבודות חשמל
הצדדים הסכימו כי התבצעו עבודות חשמל בבית חברו של התובע, שהוזמנה על ידי התובע, והתובע התחייב לשלם עבורה. לטענת התובע הוא שילם 300 ₪ עבור כל העבודה, ולטענת הנתבע הובטחו לו 1,600 ₪, ולא שולם לו דבר. לפי ההלכה התובע הוא "כופר הכל" , ולכאורה היה מקום לחייב את התובע בשבועת היסת. כיוון שכיום אין נשבעים לכאורה היה על בית הדין לעשות פשרה בגין השבועה כפי שמקובל (פתחי תשובה חו"מ יב, ג). אלא שבמקרה זה בית הדין חשב שאין מקום לפשרה כיוון שטענות אלה של הנתבעים לא עלו בעבר, אלא רק בשעת הדיון, ולכן יש להאמין לתובע.
4. תשלומי ארנונה מים וחשמל עבור הדיירים האחרים
הנתבעים טענו שהם שילמו תשלומי ארנונה חשמל ומים עבור הדיירים האחרים. לטענתם החיובים מוטלים על התובעים, ועליהם לנכות מחובם של הנתבעים את מה ששולם.
מוסכם שעל הנתבעים לא חלה חובה לשלם חשבונות על דירות אחרות, ואין ויכוח עובדתי על כך שהנתבעים שילמו עבורם (אף שהתובע אינו יודע האם אכן הדיירים האחרים החזירו לנתבעים את הכסף ששולם). המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה ההלכתית: האם על התובעים יש אחריות להחזיר לנתבעים את מה ששילמו, או שמא זו מחלוקת בין הנתבעים לבין שוכרי הדירות האחרות.
במקרה זה, החוזה בין הצדדים לא מתייחס כלל לשאלת תשלום חשבונות הארנונה, החשמל המים של הדיירים האחרים. כיוון שאין התייחסות לכך בחוזה, בית הדין סבר שיש לנהוג על פי החוק. לפי סעיף 326 לפקודת העיריות, אדם שמחזיק בנכס חייב בכל תשלומי הארנונה על נכס זה. לפיכך, התובע אינו צד למחלוקת שבין הנתבע לדיירים, משום שחובת התשלום אינה מוטלת עליו, ולכן טענת הנתבע שיש לקזז את תשלמי החשמל והמים נדחתה.
5. תשלומים עבור עגמת נפש מן השהות בדירה
הנתבעים לא הביאו ראיות למציאות שלטענתם גרמה את עוגמת הנפש ולכן בית הדין דחה את טענתם.
6. ערבים
הערבים חתמו על חוזה שיש בו תניית בוררות המסמיכה את בית הדין, ולכן החלטות בית הדין מחייבות גם אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
