ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה בת רחל
התובע והנתבע הינם כעת בעלי דירות בבניין משותף. הנתבע ביצע עבודות שיפוצים בדירתו, ובעקבות העבודה נוצרו סדקים נרחבים בדירות שמעליו. התובע קנה את הדירה העליונה בבניין ודחה את כניסתו לדירה לאחר התגלות הסדקים. הדיירים הזמינו מהנדס שקבע שאסור לגור בבניין מחשש להתמוטטותו, אך היו מהנדסים שקבעו שהדירות אינן מסוכנות למגורים, הדיירים פנו לעירייה, שדרשה מהנתבע לבצע תיקונים במבנה. מנגד מהנדסים אחרים הגישו חוות דעת מנוגדת וקבעו כי הבניין לא מסוכן למגורים. הדיירים הקימו נציגות שתייצג אותם מול הנתבע ומול העירייה. גם פנייה לבית המשפט נדחתה בטענה שהנושא נמצא בטיפול הנדסי.
התובע פנה לבית הדין, בכמה תביעות:
א. נגרם נזק לשלד הבניין ועל הנתבע לשלם פיצוי עבור זה.
ב. מחשש להתמוטטות התובע עיכב את כניסתו לדירה שקנה ונאלץ לשלם דמי שכירות.
ג. על הנתבע לשלם עבור שימוש ברכוש המשותף.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
258 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
259 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
260 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
טען עוד
ה. התובע ביקש לקבל דיווח שוטף על התקדמות העבודות.
הנתבע טען שכיון שמהנדסים רבים קבעו שלא מסוכן לגור בבניין, וגם העירייה שלחה מפקחים לדירה, ולא הכריזה על הבניין כמסוכן, והנזק ליסודות תוקן, אין לחייבו בתשלום נוסף. עוד טען הנתבע כי הוא לא עשה שימוש חורג בשטח המשותף והוא מדווח באופן שוטף לנציגות הדיירים על התקדמות העבודות.
בית הדין הביא את הצדדים להסכמות בחלק מהסעיפים ובחלק מהם ניתן פסק דין.
הסכם הפשרה בקצרה הוא: על התקופה שבה התובע לא גר בדירתו, וכן עבור שכ"ט טו"ר ישלם הנתבע לתובע 1000 ₪ מתוך רצון טוב.
פסק הדין: על הנתבע להמציא אישור מהמהנדס שהמבנה תקין לשימוש, בנוסף, אסור לנתבע לתפוס שטחים משותפים, ועליו להורות למפקח הבנייה להיכנס לדירת הנתבע ולוודא שאין שם נזקים.
נימוקים בקצרה:
א. האם המבנה ראוי למגורים
בית הדין אינו דן האם המבנה ראוי למגורים מבחינה הנדסית, אלא רק מחליט בהיבט המשפטי. התובע דרש שהנתבע ימציא מכתב מהמומחה שהמבנה תקין, הנתבע טען שלא ניתן להוציא אישור כזה שהוא מעבר לסמכותו של המהנדס, אלא רק אישור על כך שמצב המבנה חזר לקדמותו. ואכן, בסיום התהליך המהנדס יוציא אישור כזה בלבד.
בית הדין מקבל את עמדת הנתבע וזאת משום שבמקרה שלפנינו יש מחלוקת בין המהנדסים האם הבניין ראוי למגורים, ויש ללכת בו אחר הרוב (ש"ך חו"מ מו, סו, נתיבות המשפט מו, ז ומאמרו של הרב עדו רכניץ "עדות מומחה בהלכה", משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות). כיון שרוב המהנדסים סבורים שהמבנה אינו מסוכן הרי שיש לסמוך עליהם.
בית הדין דחה את טענות התובע כנגד המהנדס בטענה שאין לפסול מומחה רק על בסיס שמועות שהוא נוגע בדבר, בלי שהטענות התבררו. עצם זה שהמומחה כתב שהבניין תקין על סמך עדות הקבלן, אין בכך כדי לפסול אותו. בנוסף, גם אם המבנה אינו ראוי למגורים לא ברור שניתן לחייב את הנתבע שכן הנתבע פעל לפי הוראות המהנדס, והוא זה שאחראי לנזק במקרה כזה (חוקי התורה הסתמכות סעיף 6-7). בכל מקרה יש להטיל את האחריות על ההנדסאי שאישר את הפעולות שגרמו לסדקים.
למרות כל זאת כדי לפייס את התובע, הנתבע יבקש מהמומחה אישור בכתב שאין סכנה להתגורר בבניין.
ב. תשלום על שימוש בשטח המשותף
הרכוש המשותף שייך לכלל הדיירים, ולפי סעיף 52 לחוק המקרקעין כל חלקי הבית המשותפים, מוגדרים כחלק של כולם, וכמו שנאמר במשפטי שכנים עמ' יב, מכאן נובע שכל מי שמשתלט על רכוש משותף ללא הסכמת הדיירים הוא גזלן, ולכן אסור לאחד השכנים להשתלט על הרכוש המשותף. אשר על כן, אסור לנתבע להשתלט על שטחים משותפים בבניין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
