ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
המשנה והגמרא (קידושין לז, א) פירטו את המצוות התלוית בארץ. במשנה מובאת מחלוקת תנאים האם מצוות חדש היא מצווה התלויה בארץ, והאם חדש מותר בחוץ לארץ או אסור.
הגמרא הסבירה שנאמר לגבי חדש 'ממושבתיכם', ויש מקום לפרש זאת בכך שמצווה זו נוהגת רק בארץ, אך יש מקום לפרש שמצווה זו נוהגת 'בכל המושבות', אך מתחילה לנהוג רק לאחר שבני ישראל התיישבו בארץ.
הרי"ף (טו, א) פסק כרבי אליעזר שחדש אסור בכל מקום וגם בחו"ל, מכיון שסתם משנה (ערלה ג, ט) שחדש אסור בכל מקום. וכן פסק הרמב"ם (מאכלות אסורות י, ב). אמנם האור זרוע (סימן שכח) כתב שמנהגם היה לקנות תבואה מהגוים מבלי לחשוש לאיסור חדש כלל, ותמה על כך: שהרי אם חדש אסור מן התורה, אם כן איך הם קונים תבואה, אפילו אם היא רק ספק חדש? לכן כתב האור זרוע שלדעתו ההלכה היא שחדש אסור בחו"ל רק מדרבנן, וזאת מכיון שאמנם הלכה היא כסתם משנה, אך במסכת מנחות (דף פג) ישנה סתם משנה הקובעת שעומר יכול לבא רק מתבואת הארץ, ומשמע מהגמרא שם שמשנה זו היא כדעה שאין דין חדש בחו"ל, ועומר יכול לבא רק ממקומות שאותם הוא מתיר באכילה, ואם כן עולה מהמשנה שחדש אינו אסור בחו"ל.
תרומת הדשן (קצא) נדרש לשאלה באופן שהיו באותה שנה שלגים גדולים וברור שרוב התבואה שמגיעה מהשנה היא תבואה חדשה, האם ניתן לאוכלה או לא? הוא כותב שדברי אור זרוע נאמרו רק ליישב את מנהג העולם. ולכן יש לסמוך עליהם לעניין מחאה באנשים, שבמקרה שקשה להמנע מלאכול, אין למחות בהם מלאכול. אך, לדעתו אנשים יראי שמיים צריכים להמנע מלאכול חדש, אלא אם כן יש שני ספיקות: ספק אם זו תבואה ישנה, שכבר הייתה קיימת לפני ט"ז בניסן; וגם אם זו לא תבואה ישנה, ספק אם השיבולים השתרשו לפני פסח, שגם אז היא מותרת באכילה. לפי זה, ברוב השנים התבואה צומחת מוקדם כי השלגים מפשירים מוקדם, ולכן התבואה מותרת. אך לא בשנים שבהן השלגים מפשירים מאוחר, וגם התבואה מאחרת לגדול. בדומה לדבריו כתב גם הרא"ש (שו"ת ב, א) שאמנם צריך להחמיר, אך אין להעיר לאנשים שאינם מחמירים בדין חדש. הרא"ש (שו"ת ב, א) גם הביא דעת מהר"ם בן ברוך שחדש נוהג מדרבנן בחו"ל ונוהג רק בחו"ל הסמוך לארץ ישראל, אך כותב שדבריו וראיותיו אין בהם ממש.
רמ"א (רצג, ג) פסק כדבריהם שכאשר יש ספק אולי התבואה היא מלפני פסח, התבואה מותרת מהדין, וכאשר אין אפשרות כזו, יש להחמיר אך אין למחות במקילים.
אמנם, ב"ח (א) כתב שיש להתיר משום שאף שחדש נוהג בחו"ל מדרבנן, אינו נוהג בתבואה שגדלה אצל גוים. ט"ז (ג) לא הסכים עם דברי ב"ח, וכיון שבימינו אוכלים גם אנשים יראים וגדולים חדש בחו"ל יש לומר שגם הראשונים שפסקו הלכה כסתם משנה שחדש אסור בחו"ל אין זה ברור כיון שאולי מסכת ערלה נשנתה לפני מסכת קידושין, ואם כן אין הלכה סתם משנה ('סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם'), ולכן בגלל שיש בדבר ספק, והיו צריכים הקילו. והראשונים שהחמירו היו חיים בארצות חמות שבהן לא היתה בעיית חדש כיון שרוב התבואה היתה צומחת לפני הפסח, והיו אוכלים אותה אחר הפסח.
גר"א (יור"ד רצג, ב) חלק על כל ההיתרים הללו, וכתב שהם טעות, וכמו כן כתב שהלכה היא כמו מה שמבואר בגמרא (מנחות סח, ב) מאחרוני האמוראים שסברו שחדש נוהג מדאורייתא בחוץ לארץ, לכן לדעתו יש להחמיר בזה. ומשנה ברורה (תפט, מה) כתב ש'בעל נפש לא יסמוך על היתרים הללו, ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו'. אך בערוך השלחן (יורה דעה רצג) האריך בראיות נוספות שחדש אסור בחו"ל רק מדרבנן, וגם לא אסור בקרקע גוי.
בתשובת במראה הבזק (חלק ה, סימן עג) המליצו לשליחים המגיעים לכמה שנים לחו"ל שלא להחמיר על עצמם, וזאת על מנת שלא להראות כמתנשאים, ובסופו של דבר החומרא תבוא לידי קולא, שלא יוכלו לעשות את שליחותם כיאות.
סיכום: ראשונים רבים פסקו להלכה שאיסור חדש בחו"ל הוא איסור דאורייתא, אך היו שהקילו באיסור זה, בגלל שסברו שהאיסור מדרבנן. בפועל בחו"ל רוב האנשים נוהגים להקל מטעמים שונים, וכפי שמופיע בכל הפוסקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
