ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
המשנה והגמרא (קידושין לז, א) פירטו את המצוות התלוית בארץ. במשנה מובאת מחלוקת תנאים האם מצוות חדש היא מצווה התלויה בארץ, והאם חדש מותר בחוץ לארץ או אסור.
הגמרא הסבירה שנאמר לגבי חדש 'ממושבתיכם', ויש מקום לפרש זאת בכך שמצווה זו נוהגת רק בארץ, אך יש מקום לפרש שמצווה זו נוהגת 'בכל המושבות', אך מתחילה לנהוג רק לאחר שבני ישראל התיישבו בארץ.
הרי"ף (טו, א) פסק כרבי אליעזר שחדש אסור בכל מקום וגם בחו"ל, מכיון שסתם משנה (ערלה ג, ט) שחדש אסור בכל מקום. וכן פסק הרמב"ם (מאכלות אסורות י, ב). אמנם האור זרוע (סימן שכח) כתב שמנהגם היה לקנות תבואה מהגוים מבלי לחשוש לאיסור חדש כלל, ותמה על כך: שהרי אם חדש אסור מן התורה, אם כן איך הם קונים תבואה, אפילו אם היא רק ספק חדש? לכן כתב האור זרוע שלדעתו ההלכה היא שחדש אסור בחו"ל רק מדרבנן, וזאת מכיון שאמנם הלכה היא כסתם משנה, אך במסכת מנחות (דף פג) ישנה סתם משנה הקובעת שעומר יכול לבא רק מתבואת הארץ, ומשמע מהגמרא שם שמשנה זו היא כדעה שאין דין חדש בחו"ל, ועומר יכול לבא רק ממקומות שאותם הוא מתיר באכילה, ואם כן עולה מהמשנה שחדש אינו אסור בחו"ל.
תרומת הדשן (קצא) נדרש לשאלה באופן שהיו באותה שנה שלגים גדולים וברור שרוב התבואה שמגיעה מהשנה היא תבואה חדשה, האם ניתן לאוכלה או לא? הוא כותב שדברי אור זרוע נאמרו רק ליישב את מנהג העולם. ולכן יש לסמוך עליהם לעניין מחאה באנשים, שבמקרה שקשה להמנע מלאכול, אין למחות בהם מלאכול. אך, לדעתו אנשים יראי שמיים צריכים להמנע מלאכול חדש, אלא אם כן יש שני ספיקות: ספק אם זו תבואה ישנה, שכבר הייתה קיימת לפני ט"ז בניסן; וגם אם זו לא תבואה ישנה, ספק אם השיבולים השתרשו לפני פסח, שגם אז היא מותרת באכילה. לפי זה, ברוב השנים התבואה צומחת מוקדם כי השלגים מפשירים מוקדם, ולכן התבואה מותרת. אך לא בשנים שבהן השלגים מפשירים מאוחר, וגם התבואה מאחרת לגדול. בדומה לדבריו כתב גם הרא"ש (שו"ת ב, א) שאמנם צריך להחמיר, אך אין להעיר לאנשים שאינם מחמירים בדין חדש. הרא"ש (שו"ת ב, א) גם הביא דעת מהר"ם בן ברוך שחדש נוהג מדרבנן בחו"ל ונוהג רק בחו"ל הסמוך לארץ ישראל, אך כותב שדבריו וראיותיו אין בהם ממש.
רמ"א (רצג, ג) פסק כדבריהם שכאשר יש ספק אולי התבואה היא מלפני פסח, התבואה מותרת מהדין, וכאשר אין אפשרות כזו, יש להחמיר אך אין למחות במקילים.
אמנם, ב"ח (א) כתב שיש להתיר משום שאף שחדש נוהג בחו"ל מדרבנן, אינו נוהג בתבואה שגדלה אצל גוים. ט"ז (ג) לא הסכים עם דברי ב"ח, וכיון שבימינו אוכלים גם אנשים יראים וגדולים חדש בחו"ל יש לומר שגם הראשונים שפסקו הלכה כסתם משנה שחדש אסור בחו"ל אין זה ברור כיון שאולי מסכת ערלה נשנתה לפני מסכת קידושין, ואם כן אין הלכה סתם משנה ('סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם'), ולכן בגלל שיש בדבר ספק, והיו צריכים הקילו. והראשונים שהחמירו היו חיים בארצות חמות שבהן לא היתה בעיית חדש כיון שרוב התבואה היתה צומחת לפני הפסח, והיו אוכלים אותה אחר הפסח.
גר"א (יור"ד רצג, ב) חלק על כל ההיתרים הללו, וכתב שהם טעות, וכמו כן כתב שהלכה היא כמו מה שמבואר בגמרא (מנחות סח, ב) מאחרוני האמוראים שסברו שחדש נוהג מדאורייתא בחוץ לארץ, לכן לדעתו יש להחמיר בזה. ומשנה ברורה (תפט, מה) כתב ש'בעל נפש לא יסמוך על היתרים הללו, ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו'. אך בערוך השלחן (יורה דעה רצג) האריך בראיות נוספות שחדש אסור בחו"ל רק מדרבנן, וגם לא אסור בקרקע גוי.
בתשובת במראה הבזק (חלק ה, סימן עג) המליצו לשליחים המגיעים לכמה שנים לחו"ל שלא להחמיר על עצמם, וזאת על מנת שלא להראות כמתנשאים, ובסופו של דבר החומרא תבוא לידי קולא, שלא יוכלו לעשות את שליחותם כיאות.
סיכום: ראשונים רבים פסקו להלכה שאיסור חדש בחו"ל הוא איסור דאורייתא, אך היו שהקילו באיסור זה, בגלל שסברו שהאיסור מדרבנן. בפועל בחו"ל רוב האנשים נוהגים להקל מטעמים שונים, וכפי שמופיע בכל הפוסקים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








