ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הר"ן (על הרי"ף כז ע"ב) מביא ראיות שהלכה כר' אליעזר, ומצד שני ראיות ממשניות אחרות שהלכה כר' עקיבא. ומסיק שבגלל הספק יש להחמיר כדעת ר' אליעזר. ומביא דעה(רא"ש פסחים י, לח) שהלכה כר' עקיבא שאפשר לאכול גם אחרי חצות.
הרמב"ם (חמץ ומצה ו, א) גם הוא פסק שמצוות המצה היא כל הלילה, כדברי ר' עקיבא.המעשה רוקח מקשה מדוע הרמב"ם פסק שניתן לאכול מצה כל הלילה, ומשמע שזה גם לכתחילה, והרי גם לשיטת ר' עקיבא חכמים גזרו שאסור לאכול את הפסח אחר חצות, מכיוון שחוששים שמא ישכח, ויפספס את הזמן, ואם כן ה"ה במצה. ומתרץ שרק בקרבן הפסח שיכול לבא לידי איסור נותר גזרו שיאכלו עד חצות, ולא במצה, שאין איסור להותיר ממנה.
הטור (תעז) כתב שלכתחילה יש לאכול את המצה לפני חצות. וביאר הבית יוסף שיתכן שסבר כר' עקיבא, אך למד שיש תקנת חכמים גם במצה שלא לאכול אותה אחרי חצות. וכן ביראים (סי' ש) כתב שיש לאכול אפיקומן לפני חצות, משום הרחקה מן העבירה, ולא כשיטת הרמב"ם.
בית הלוי (א, לד) מקשה על הטור שאם בקריאת שמע פסק (בסי' רלה) כרבן גמליאל, שיכול לכתחילה לקרוא קריאת שמע אחר חצות, אלא שאסור לו לעשות מלאכה ולאכול לפני כן, מדוע לגבי מצה פוסק שיש להיזהר לאוכלה לפני חצות? (אף שיש לתרץ שחשש לדעת ראב"ע ולכן הורה לאכול לפני חצות) ומבאר שבדיני קדשים כולם מודים שיש גזירה, ואם כן אכילת אפיקומן שהיא כנגד קרבן הפסח (כמו שמוכח בדף קכ ובסי' תעח לגבי שינה באמצע אכילת אפיקומן) יש לכתחילה לאוכלו לפני חצות. מעניין שלפי דבריו עיקר העניין של אכילה לפני חצות היא על האפיקומן, ולא על מצת המצווה. אמנם, הב"ח כתב (תעז, ד) שאף שדין זה להיזהר לאכול לפני חצות עיקרו נאמר לגבי מצה עצמה, שיוצא בה ידי חובה, ולא לגבי אפיקומן, כתב הטור דין זה לגבי אפיקומן, כיון שגם האפיקומן צריך להיזהר לאכול אותו לפני חצות.
מנחת יצחק (ט, מח) כותב שדין אכילת האפיקומן אינו באותה רמת חומרא כמצוות מצה ראשונה שצריכה להיות לפני חצות, שהרי כאן קיים כבר את מצוות המצה, ולמרות זאת כיוון שלכתחילה כתב שו"ע לאכול אפיקומן לפני חצות, אין לאכול אחרי חצות. אבל במקרה שאין ברירה יכול לאכול אפיקומן אחרי חצות, גם לפי שיטת ראב"ע, שהרי רבה בגמרא דיבר על מצה שיוצא בה ידי חובתו.
האבני נזר (או"ח שפא) כתב שאדם שהגיע לאכילת מצה כמה דקות לפני חצות, ורוצה לאכול את הסעודה אחרי אכילת המצה. יאכל מצה, ואחריה סעודה אחרי חצות, ולאחר מכן את האפיקומן, ויעשה תנאי במצה הראשונה שאוכל, שאם שיטת ר' עקיבא היא הנכונה, הוא רוצה לצאת באפיקומן שאחר חצות, ואם לא כוונתו שהמצה הראשונה שאוכל קודם חצות תחשב אפיקומן.
אמנם לדעת המנחת יצחק אין צריך כאן תנאי, אלא יאכל את המצה כרגיל לפני חצות, ויצא בה ידי חובת מצה, כי עליו נאמר עיקר דין שצריך לפני חצות, ואת האפיקומן אחרי חצות, ויוצא בו ידי חובת זכר לפסח לשיטת ר' עקיבא, וכ"כ בתשובות והנהגות (ב, רלט; לגבי דברי האבני נזר דנו גם מכיוונים אחרים האגרות משה ה, לח, אות ח ועוד אחרונים).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









