ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הר"ן (על הרי"ף כז ע"ב) מביא ראיות שהלכה כר' אליעזר, ומצד שני ראיות ממשניות אחרות שהלכה כר' עקיבא. ומסיק שבגלל הספק יש להחמיר כדעת ר' אליעזר. ומביא דעה(רא"ש פסחים י, לח) שהלכה כר' עקיבא שאפשר לאכול גם אחרי חצות.
הרמב"ם (חמץ ומצה ו, א) גם הוא פסק שמצוות המצה היא כל הלילה, כדברי ר' עקיבא.המעשה רוקח מקשה מדוע הרמב"ם פסק שניתן לאכול מצה כל הלילה, ומשמע שזה גם לכתחילה, והרי גם לשיטת ר' עקיבא חכמים גזרו שאסור לאכול את הפסח אחר חצות, מכיוון שחוששים שמא ישכח, ויפספס את הזמן, ואם כן ה"ה במצה. ומתרץ שרק בקרבן הפסח שיכול לבא לידי איסור נותר גזרו שיאכלו עד חצות, ולא במצה, שאין איסור להותיר ממנה.
הטור (תעז) כתב שלכתחילה יש לאכול את המצה לפני חצות. וביאר הבית יוסף שיתכן שסבר כר' עקיבא, אך למד שיש תקנת חכמים גם במצה שלא לאכול אותה אחרי חצות. וכן ביראים (סי' ש) כתב שיש לאכול אפיקומן לפני חצות, משום הרחקה מן העבירה, ולא כשיטת הרמב"ם.
בית הלוי (א, לד) מקשה על הטור שאם בקריאת שמע פסק (בסי' רלה) כרבן גמליאל, שיכול לכתחילה לקרוא קריאת שמע אחר חצות, אלא שאסור לו לעשות מלאכה ולאכול לפני כן, מדוע לגבי מצה פוסק שיש להיזהר לאוכלה לפני חצות? (אף שיש לתרץ שחשש לדעת ראב"ע ולכן הורה לאכול לפני חצות) ומבאר שבדיני קדשים כולם מודים שיש גזירה, ואם כן אכילת אפיקומן שהיא כנגד קרבן הפסח (כמו שמוכח בדף קכ ובסי' תעח לגבי שינה באמצע אכילת אפיקומן) יש לכתחילה לאוכלו לפני חצות. מעניין שלפי דבריו עיקר העניין של אכילה לפני חצות היא על האפיקומן, ולא על מצת המצווה. אמנם, הב"ח כתב (תעז, ד) שאף שדין זה להיזהר לאכול לפני חצות עיקרו נאמר לגבי מצה עצמה, שיוצא בה ידי חובה, ולא לגבי אפיקומן, כתב הטור דין זה לגבי אפיקומן, כיון שגם האפיקומן צריך להיזהר לאכול אותו לפני חצות.
מנחת יצחק (ט, מח) כותב שדין אכילת האפיקומן אינו באותה רמת חומרא כמצוות מצה ראשונה שצריכה להיות לפני חצות, שהרי כאן קיים כבר את מצוות המצה, ולמרות זאת כיוון שלכתחילה כתב שו"ע לאכול אפיקומן לפני חצות, אין לאכול אחרי חצות. אבל במקרה שאין ברירה יכול לאכול אפיקומן אחרי חצות, גם לפי שיטת ראב"ע, שהרי רבה בגמרא דיבר על מצה שיוצא בה ידי חובתו.
האבני נזר (או"ח שפא) כתב שאדם שהגיע לאכילת מצה כמה דקות לפני חצות, ורוצה לאכול את הסעודה אחרי אכילת המצה. יאכל מצה, ואחריה סעודה אחרי חצות, ולאחר מכן את האפיקומן, ויעשה תנאי במצה הראשונה שאוכל, שאם שיטת ר' עקיבא היא הנכונה, הוא רוצה לצאת באפיקומן שאחר חצות, ואם לא כוונתו שהמצה הראשונה שאוכל קודם חצות תחשב אפיקומן.
אמנם לדעת המנחת יצחק אין צריך כאן תנאי, אלא יאכל את המצה כרגיל לפני חצות, ויצא בה ידי חובת מצה, כי עליו נאמר עיקר דין שצריך לפני חצות, ואת האפיקומן אחרי חצות, ויוצא בו ידי חובת זכר לפסח לשיטת ר' עקיבא, וכ"כ בתשובות והנהגות (ב, רלט; לגבי דברי האבני נזר דנו גם מכיוונים אחרים האגרות משה ה, לח, אות ח ועוד אחרונים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
