ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במסכת סנהדרין (דף נה:) כתוב שלעניין זנות, לקטנה יש פגם אם היא עשתה עבירה. משם נראה שקטן צריך להימנע מעבירות, אלא שהתורה חסה עליו ואינו נענש על עבירות.
במסכת יבמות ( דף לג:) הגמרא שואלת איך יש מקרה ששני איסורים התחדשו על מישהו בבת אחת. המקרה שהגמרא מביאה הוא בקטן שאינו כוהן שעבד עבודה במקדש בשבת והביא ב' שערות באותה השבת. איסור שבת ואיסור עבודה של זר (לא כהן) בבית המקדש חלו עליו בבת אחת כשנעשה בן מצוות. מכאן נראה שלפני כן לא היו עליו איסורים כלל, והם חלו רק כשנהיה גדול.
הסבר היחס ביו הסוגיות – בשו"ת משכנות יעקב (חלק אבן העזר סימן מז) כותב שישנה מחלוקת בין הסוגיות. הוא תולה מחלוקת זו במחלוקת (בגמרא יבמות קיד עמוד א) האם בית דין מצווים להפריש מאיסור קטן שעושה איסורים. מי שסובר שבית דין מצווים להפרישו, סובר שקטן חייב במצוות אלא שפטרנו מעונש. מי שסובר שבית דין לא צריכים להפרישו, סובר שקטן לא שייך במצוות כלל, ולא משנה אם קטן יעבור איסורים.
האור שמח ( פרק ג מהלכות איסורי ביאה הלכה ב) כותב שאין סתירה בין הסוגיות. בסתם איסור אין לקטן שייכות לעבירה ואין פגם אם הוא עושה אותה, ובכזה מקרה דיברה הגמרא ביבמות. הגמרא בסנהדרין עסקה בענייני זנות ועריות שנאסרו גם על בני נח. בבני נח אין חילוק בין קטן לגדול, כי השיעור של שתי שערות (מן התורה אדם נחשב גדול רק אם צמחו לו שתי שערות למטה אחר גיל 13) הוא הלכה למשה מסיני (על פי דברי הראש בשות כלל טז סימן א) שלא התחדשה בבני נח. לכן, בן נח כשהוא אחראי למעשיו הוא חייב עליהם. מכיוון שבן נח קטן מוזהר על העריות, גם קטן ישראל מוזהר עליהם, כי מתן תורה לא הוריד חיובים מבני ישראל, אלא רק שינה את הענישה. לכן בסוגיה בסנהדרין, הקטנה פגומה כי בענייני עריות קטן באמת מצווה. רק שלעניין עונש התחדש בסיני שהתורה חסה על הקטן והוא לא ייענש.
אם קטן לא שייך במצוות מדוע אסור להאכילו איסורים בידיים – בתרומת הדשן (סימן פב) מבאר שהתורה הקפידה שלא יאכילו אותו איסורים כדי שלא יתרגל לעשות כך כשיגדל. באמת אין בעיה שהקטן יאכל איסורים, כל הסיבה היא בגלל שיקשה עליו לפרוש מהאיסור כשיגדל.
האם כשיגדל צריך לעשות תשובה על מה שעשה בקטנותו – בשולחן ערוך אורח חיים (סימן שמג) נפסק שבי"ד לא מצווים להפריש את הקטן מעבירות. אם כן, לפי הסבר המשכנות יעקב, השולחן ערוך סובר שקטן לא חייב כלל במצוות ואין לו שום צורך לשוב בתשובה או לתקן את מה שעשה בקטנותו (כך הסיק גם שו"ת יביע אומר חלק ח חושן משפט סימן ו).
תרומת הדשן (סימן פב) כותב שקטן לא מצווה כלל במצוות, ואינו בכלל אזהרת עבירות. בכל אופן הוא מסיים, שזה סימן רע לאדם שעשה עבירות בקטנותו ולכן ראוי שיקבל עליו כפרה, אבל הוא לא חייב בתשובה כמו גדול שעבר עבירה.
סיכום – שאלנו האם קטן לא שייך כלל במצוות ועבירות או שיש בעיה שיעבור עבירות רק שהתורה לא הענישה אותו. המשכנות יעקב כתב שזו מחלקות בין שתי סוגיות, ובעצם זו המחלוקת האם בית דין מצווים להפריש קטן שעובר עבירה. האור שמח חילק בין שבע מצוות בני נח עליהם מצווים בני נח ברגע שיש להם דעת, ולכן גם יהודי קטן מצווה בהם, לבין שאר עבירות שקטן לא שייך בהם כלל. בתרומת הדשן כתב שגם אם קטן לא שייך בעבירות ולא צריך לחזור בתשובה, ראוי שיקבל עליו כפרה מסוימת על עבירות שעשה בקטנותו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








