ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ם (טומאת אוכלין פרק י, הלכה טז-יז) פסק שמשקי בית מדבחיא - דם ומים טהורים בבית המקדש ואינם מטמאים, אך לא מזכיר כלל את ההלכה שמופיעה בגמרא שאם יצאו החוצה הם ממשיכים להיות טהורים. ושואל הצל"ח (כאן אות קג) מדוע הרמב"ם לא הזכיר כלל את הדין הזה שאם יצאו המשקים החוצה הם נשארים בטהרתם? הצל"ח מתרץ שרב ושמואל נחלקו בגמרא האם המשקים הללו הם טמאים בעצמם וטהורים מלטמא אחרים, או שהם טהורים בעצמם. ודין זה אינו חידוש כלל לשיטת רב, משום שלשיטת רב המשקים לא נטמאים בעצמם בכלל ואם כן אין סיבה שהם יטמאו פתאום כשהם יצאו מחוץ לבית המקדש, וכן להיפך, לשיטת רב טומאת משקים היא מהתורה, אך יש הלכה למשה מסיני שלא נטמאים בבית המקדש, ואם כן ההלכה למשה מסיני לא תחול על משקים שנטמאו בחוץ ונכנסו אחר כך. ולכן הרמב"ם שפסק כשיטת רב שמשקי בית המטבחיים טהורים לגמרי, לא צריך להביא את הדין הזה, דיון הגמרא הוא אם כן אך ורק לפי שמואל, אך לפי רב אין שום טעם לדיון זה, כי הדין הוא ברור.
אמנם, לגבי טומאת ידיים כתב הרמב"ם (אבות הטומאות ח, ו) שלא רק שבבית המקדש לא גזרו על טומאת ידים שנטמאו שם (כפי שמוזכר בסוגיה בדף יט) אלא גם אם נטמאו הידיים בחוץ, ונכנסו פנימה הם גם לא מטמאים בבית המקדש. בספר אברהם יגל (שם, לרב אברהם הכהן מתוניס) הקשה מניין לרמב"ם לומר כן, כשאין מקור בגמרא על כך, וכשהדבר עומד בניגוד לסוגיית הגמרא לגבי משקי בית מטבחיא שבה משקה שנטמא בחוץ מטמא בפנים? כך גם הקשה אחריו החזון איש (ידים ז, יג), בספר אברהם יגל כותב שלהבנת הרמב"ם יש טומאת ידים במקדש, אבל אין טומאה לטמא את הקודש, ולכן גם כשהידיים נטמאו בחוץ, שהן טמאות, הן לא מטמאות בפנים, הוא לא מטמא בפנים. תירוץ זה עומד בניגוד להסבר הצל"ח, שלדעתו הגמרא דנה אך ורק לשיטת שמואל הסובר שהמשקים טמאים ואינן מטמאים, ואם כן אין הבדל בין הסוגיות וגם בידים וגם במשקים הם טמאים ולא מטמאים.
בספר בית האוצר (לר' יוסף ענגיל מערכה א-י) למד מסוגיה זו שטומאה שונה במהותה מאיסור, טומאה בנויה על מציאות חיצונית, ולכן אם היא לא חלה ברגע הראשון שיש מגע בינה לבין הטומאה, היא שוב לא תחול אחר כך, לעומת זאת איסור בנוי על מציאות פנימית, ולכן גם אם הוא לא חל בגלל סיבות מסוימות, הרי שברגע הראשון שהוא יכול לחול הוא יחול. וגם בשואל ומשיב (מהדורה רביעאה, חלק ג, סימן ו) הוכיח מסוגיה זו שטומאה לא חוזרת וניעורה במקרה שבו נטמא פחות משיעור ולאחר מכן התחברו שני חלקים הפחותים משיעור, שאינם מצטרפים לקבל טומאה. הוכחה זו נכונה אך ורק אם נאמר שהטומאה לא חלה כלל, אך אם נסביר שהטומאה חלה במקצת לגבי טומאת עצמם, אלא שהיא לא מטמאה אחרים, הרי שאין להוכיח דין זה, שכן לדעה זו חלק מהטומאה חלה גם בבית המקדש.
סיכום: בגמרא מבואר שלא גזרו טומאה על משקים בבית המקדש, ובנוסף גם כאשר הם יצאו הם לא נטמאים, הרמב"ם לא כתב דינים אלו להלכה, והצל"ח מבאר שזה בגלל שהוא הבין שלשיטת רב שפסק כמותו הדבר פשוט.
לגבי טומאת ידיים הרמב"ם כתב שגם אם נגע מחוץ לבית המקדש, הידיים לא טמאות בתוך בית המקדש, האחרונים ניסו לבארו בהשוואה לסוגייתנו. בכל אופן למדו האחרונים מסוגייתנו שטומאה אינה חוזרת וניעורה לאחר שלא טימאה בזמן המגע הראשוני.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








