ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ן בהקדמתו לתורה מבין שהכוונה לתורה העליונה, ולא התורה שניתנה לנו, והכוונה שהתורה העליונה הייתה כתובה באש שחורה ע"ג לבנה, והיא התורה הקדומה, וממנה משה העתיק את התורה, והיא לא הייתה מחולקת למילים, אלא כל אותיות התורה כתובות בה ברצף. המהרש"א (עירובין יג ע"א) מבאר שהחלק הלבן רומז למה שמאחורי האותיות, והכוונה לדברים הנסתרים שבאותיות התורה, שגם להם משמעות וחשיבות גדולה לעולם.
רבינו יונה (אבות ה, ו) מבאר לפי זה את המשנה באבות (ה, ו) ש'הכתב והמכתב' נבראו בערב שבת בין השמשות, שהכתב הוא הכתב שהייתה כתובה התורה באש שחורה לפני ה', מששת ימי בראשית ועד מתן תורה, ולעומת זאת המכתב הוא צורת האותיות שנחרטו על הלוחות.
בדרך זו ביאר ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק) שהאש השחורה ע"ג האש הלבנה רומזת על התורה לפני שהייתה מצומצמת בעולם שלנו, וגם בזמן מתן תורה קודם שניתנה התורה, אז היה מצב ש'כל העם רואים את הקולות' כי כוח התורה לא היה מוגבל רק לאותיות הכתובות בספר התורה, אלא היה כוח רוחני שנמשל לאש, ולכן היא השפיעה על האדם בדרכים נוספות, ולא רק דרך שמיעה של קולות, אלא גם דרך ראייה של קולות. אך אחרי מתן תורה, התורה הצטמצמה לאותיותיה בלבד, והם נאמרו למשה כשהיה באוהל מועד, והתורה עברה להיות מוגדרת על ידי אותיותיה.
ה'קדושת לוי' (שבועות) מבאר את מאמר חז"ל זה באופן מחודש. כידוע הצבע הלבן הוא מורכב משילוב של כל הצבעים, ואילו הצבע השחור אין בו שום צבע, אלא רק הוא נראה כשחור, והכוונה שה' בזמן מתן תורה הצליח להוריד את התורה מהמצב העליון שלה שכולל את הכול, והוא רמוז במה שכתבו 'אש לבנה', והכוונה אש שכוללת הכול, אלינו שאנחנו כמו 'אש שחורה', כלומר אין בנו אלא מה שאנחנו, וגם בתורה שאנו לומדים יש לנו רק את ההבנה שלנו, וה' כתב את התורה שנגלית לנו באש שחורה, שבאה על גבי התורה העליונה שהיא כוללת את כל החכמות (ועיין גם באורות התורה פרק ד, פיסקה א, שנראה מדבריו פירוש דומה).
השפת אמת (שבועות תרל"ח) מוסיף גם שזה רומז על עבודת האדם בעניין התורה, שעד שהאדם מגיע להבנה בהירה והיא האש הלבנה, הוא צריך הרבה זמן לעבוד קשה, ולעיתים לא לראות את האור, אלא להרגיש את האש השחורה. רק אחרי עבודה קשה הוא זוכה לראות את האש הלבנה והבהירה (כעין זה כתב גם בעין אי"ה שבת א אות קג).
סיכום: בגמרא נאמר כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה. לרמב"ן הכוונה היא לתורה הראשונית שהייתה כתובה בלי הפסק בין האותיות. המהרש"א מבאר שהכוונה לסתרי התורה שנסתרים בין אותיות התורה, גם בתורה שלנו. ר' צדוק הכהן מבאר שהתורה שהייתה כתובה כך היא לפני הצמצום בעולם, ולכן כוחה הרוחני נמשל לאש, והתפשט בלי גבול. הקדושת לוי מבאר שאש לבנה רומזת לתורה העליונה שכוללת את כל המדעים בעולם, ואילו האש השחורה, מרמזת לתורה שלנו, שהיא רק לפי הבנתנו המצומצמת. שפת אמת אומר שזה גם רומז ללימוד התורה שבהתחלה היא 'עבודה שחורה', ורק בסוף נהיית בהירה ולבנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
