ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (עירובין נד ע"א) אומרת שאדם שחש בראשו או בגופו יעסוק בתורה.
המהרש"א ותורת חיים (שבועות טו ע"א ד"ה אסור) הקשו שלכאורה הגמרא בשבועות (טו ע"ב) אומרת שאסור להתרפא על ידי אמירת פסוקים על מכה, כי הוא מתרפא בדברי תורה ואסור. ומתרצים: א.שאמנם אסור לומר פסוק כדי להתרפא, אבל מותר ללמוד כדי לקיים את המצווה, וגם אם זה מרפא אותו, שהרי תלמוד תורה אדם אוכל פירותיה בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. תפארת ישראל (סנהדרין פרק י) מוסיף שמותר ללמוד בסדר הלימוד הרגיל, כמו פרק שלם של תהילים, או דבר אחר שהוא בדרך לימודו, כי באופן זה הוא רק רוצה שזכות הלימוד תעמוד לו, אמנם אסור לומר פסוק אחד ומסויים (כמו 'כל המחלה אשר שמתי') כי אז הריפוי באופן סגולי.
ב.כאן מדובר רק במיחוש, ומרגיש שעומד להיות חולה, ולבריא מותר ללמוד לרפואתו (שו"ע קעט, י), ורק כאשר יש חולי ממש אסור ללמוד לרפואה.
תפארת למשה (יור"ד קעט)ביאר שאמנם אסור ללחוש פסוק על המכה, וזה כי מכה היא בידי אדם, אבל חולי או מיחוש שבא ע"י שמיים, זהו חולי רוחני ומותר ללמוד כדי להתרפא ממנו. ובאופן דומה כתב ר' שלמה קלוגר (האלף לך שלמה שנח) שאם משמים גרמו לו לחולי כנראה שהיה ראוי לעונש הזה, והלימוד מכפר על עוונותיו שעבר. (ומזה למד שעיסוק בתורה מכפר על העוונות).
האלשיך (משלי ג) ביאר שאין הכוונה שהתורה היא רפואה לחלאים הללו, אלא שלימוד התורה בשמחה מרפא את הגוף ונותן לו כח להתמודד עם כאבי הראש הגרון וכל המיחושים בגוף שנובעים מאנשים שמתמידים בלימוד מכל סוג אחר. באופן דומה כתב המהר"ל (נתיבות עולם נתיב התורה א, ותפארת ישראל סב וגם מהרש"א שבת סז ע"א כתב דומה) שלימוד התורה הוא גורם לאדם סדר בעולמו הרוחני, הסדר הזה משפיע גם על הסדרים הגופניים, וממילא מיחושי הראש והגוף שנובעים מחוסר סדר בגוף מסתדרים ומתרפאים. ובדומה כתב גם הפרי מגדים (או"ח רלט סק"ז) שכשלומד מתחבר לד', ואז 'אני ד' רופאך'.
איך לומדים וקוראים תהילים עבור חולה?
ברמב"ם (שהובא לעיל) נאמר שאסור גם ללמוד ולקרוא מזמורי תהילים עבור חולה אלא רק לבריא שלא יחלה. והציץ אליעזר (יז, ל) הקשה על מנהג העולם שנהגו לקרוא תהילים עבור חולה. ותירץ שבשו"ע לא הזכיר שאסור לקרוא מזמורי תהילים. אבל הרמב"ם הזכיר גם מזמורי תהילים שאסור.
ואמנם שו"ע (יור"ד קעט, ז שפסק ע"פ תוס' בשבועות טו ע"ב ד"ה אסור) התיר בחולה שיש בו סכנה לקרוא פסוקים עליו כמו שהתירו את כל האיסורים, ואם כן וודאי שהוא הדין ללמוד לרפואתו או לומר תהילים. אבל צ"ע שגם לחולים שאין בהם סכנה אומרים פסוקים ולומדים לרפואתם.
ומתרץ כמה תירוצים:
א. מאירי (שבת סז ע"א ד"ה והשני) אומר שרק אם עיקר רפואתו מהתורה אסור, אבל אם עושים עוד רפואות מותר.
ב. לפי המהרש"א והתורת חיים (בתירוץ א) אם לומד לשם שמים, ורק רוצה שזכות המצווה תעמוד לו מותר. (ומביא שכ"כ בספר עצי ארזים לבאר את דברי החינוך במצווה תקיב שאדם שרוצה להתקדם ולהתעורר, ומתוך כך קורא תהילים על מנת להתקרב לד', זכות ההתעוררות עומדת לחולה)
ג. אם אינו בורר מזמורי תהילים מיוחדים, אלא אומר סתם, אז מותר.
לסיכום:כמה הסברים יש מדוע ניתן ללמוד לרפא מיחוש בראש:
א. לומד לזכות רוחנית, ולא גשמית.
ב. הוא עוד בריא ולא נחשב חולה.
ג. מיחוש או חולי שבאו בידי שמיים, מותר ללמוד לרפואתו, כיון שזה נובע מחטא, וניתן לכפר ע"י הלימוד.
ד. לימוד התורה לא נועד לריפוי, אלא לסידור וטיפול רוחני, שכתוצאה מהם גם הצד הגשמי מסתדר.
לאור זאת הציץ אליעזר מביא כמה הסברים איך מותר לקרוא תהילים עבור חולה:
א. חולה שיש בו סכנה מותר.
ב. לפי המהרש"א והתורת חיים אם אדם מכוון להתעוררות והתעלות רוחנית על ידי התהילים ומכוון שיהיה זה לרפואת החולה זה מותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
