ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (עירובין נד ע"א) אומרת שאדם שחש בראשו או בגופו יעסוק בתורה.
המהרש"א ותורת חיים (שבועות טו ע"א ד"ה אסור) הקשו שלכאורה הגמרא בשבועות (טו ע"ב) אומרת שאסור להתרפא על ידי אמירת פסוקים על מכה, כי הוא מתרפא בדברי תורה ואסור. ומתרצים: א.שאמנם אסור לומר פסוק כדי להתרפא, אבל מותר ללמוד כדי לקיים את המצווה, וגם אם זה מרפא אותו, שהרי תלמוד תורה אדם אוכל פירותיה בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. תפארת ישראל (סנהדרין פרק י) מוסיף שמותר ללמוד בסדר הלימוד הרגיל, כמו פרק שלם של תהילים, או דבר אחר שהוא בדרך לימודו, כי באופן זה הוא רק רוצה שזכות הלימוד תעמוד לו, אמנם אסור לומר פסוק אחד ומסויים (כמו 'כל המחלה אשר שמתי') כי אז הריפוי באופן סגולי.
ב.כאן מדובר רק במיחוש, ומרגיש שעומד להיות חולה, ולבריא מותר ללמוד לרפואתו (שו"ע קעט, י), ורק כאשר יש חולי ממש אסור ללמוד לרפואה.
תפארת למשה (יור"ד קעט)ביאר שאמנם אסור ללחוש פסוק על המכה, וזה כי מכה היא בידי אדם, אבל חולי או מיחוש שבא ע"י שמיים, זהו חולי רוחני ומותר ללמוד כדי להתרפא ממנו. ובאופן דומה כתב ר' שלמה קלוגר (האלף לך שלמה שנח) שאם משמים גרמו לו לחולי כנראה שהיה ראוי לעונש הזה, והלימוד מכפר על עוונותיו שעבר. (ומזה למד שעיסוק בתורה מכפר על העוונות).
האלשיך (משלי ג) ביאר שאין הכוונה שהתורה היא רפואה לחלאים הללו, אלא שלימוד התורה בשמחה מרפא את הגוף ונותן לו כח להתמודד עם כאבי הראש הגרון וכל המיחושים בגוף שנובעים מאנשים שמתמידים בלימוד מכל סוג אחר. באופן דומה כתב המהר"ל (נתיבות עולם נתיב התורה א, ותפארת ישראל סב וגם מהרש"א שבת סז ע"א כתב דומה) שלימוד התורה הוא גורם לאדם סדר בעולמו הרוחני, הסדר הזה משפיע גם על הסדרים הגופניים, וממילא מיחושי הראש והגוף שנובעים מחוסר סדר בגוף מסתדרים ומתרפאים. ובדומה כתב גם הפרי מגדים (או"ח רלט סק"ז) שכשלומד מתחבר לד', ואז 'אני ד' רופאך'.
איך לומדים וקוראים תהילים עבור חולה?
ברמב"ם (שהובא לעיל) נאמר שאסור גם ללמוד ולקרוא מזמורי תהילים עבור חולה אלא רק לבריא שלא יחלה. והציץ אליעזר (יז, ל) הקשה על מנהג העולם שנהגו לקרוא תהילים עבור חולה. ותירץ שבשו"ע לא הזכיר שאסור לקרוא מזמורי תהילים. אבל הרמב"ם הזכיר גם מזמורי תהילים שאסור.
ואמנם שו"ע (יור"ד קעט, ז שפסק ע"פ תוס' בשבועות טו ע"ב ד"ה אסור) התיר בחולה שיש בו סכנה לקרוא פסוקים עליו כמו שהתירו את כל האיסורים, ואם כן וודאי שהוא הדין ללמוד לרפואתו או לומר תהילים. אבל צ"ע שגם לחולים שאין בהם סכנה אומרים פסוקים ולומדים לרפואתם.
ומתרץ כמה תירוצים:
א. מאירי (שבת סז ע"א ד"ה והשני) אומר שרק אם עיקר רפואתו מהתורה אסור, אבל אם עושים עוד רפואות מותר.
ב. לפי המהרש"א והתורת חיים (בתירוץ א) אם לומד לשם שמים, ורק רוצה שזכות המצווה תעמוד לו מותר. (ומביא שכ"כ בספר עצי ארזים לבאר את דברי החינוך במצווה תקיב שאדם שרוצה להתקדם ולהתעורר, ומתוך כך קורא תהילים על מנת להתקרב לד', זכות ההתעוררות עומדת לחולה)
ג. אם אינו בורר מזמורי תהילים מיוחדים, אלא אומר סתם, אז מותר.
לסיכום:כמה הסברים יש מדוע ניתן ללמוד לרפא מיחוש בראש:
א. לומד לזכות רוחנית, ולא גשמית.
ב. הוא עוד בריא ולא נחשב חולה.
ג. מיחוש או חולי שבאו בידי שמיים, מותר ללמוד לרפואתו, כיון שזה נובע מחטא, וניתן לכפר ע"י הלימוד.
ד. לימוד התורה לא נועד לריפוי, אלא לסידור וטיפול רוחני, שכתוצאה מהם גם הצד הגשמי מסתדר.
לאור זאת הציץ אליעזר מביא כמה הסברים איך מותר לקרוא תהילים עבור חולה:
א. חולה שיש בו סכנה מותר.
ב. לפי המהרש"א והתורת חיים אם אדם מכוון להתעוררות והתעלות רוחנית על ידי התהילים ומכוון שיהיה זה לרפואת החולה זה מותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









