ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא בברכות (לא ע"א) לומדת מהפסוק שכתוב לגבי חנה 'וקולה לא ישמע', שאין לאדם להשמיע קולו בזמן שהוא מתפלל, וכתבה ש'המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה, שמראה כאילו הקב"ה אין שמע תפילה בלחש'.
הרשב"א (לא ע"א) מבאר את הגמרא שאמנם אין להשמיע לאוזנם של האחרים, אבל לאוזניו שלו האדם צריך להשמיע את מילות התפילה, והביא לכך ראייה מירושלמי. אמנם הוא כותב שמהתוספתא משמע שלא ישמיע קול גם לאוזניו, ולמדים זאת מחנה שעליה נאמר 'וקולה לא ישמע'. והטור (אורח חיים קא) מביא את שתי הדעות, וכותב שהדעת נותנת שישמיע לאוזניו.
הב"ח (שם) אומר שפירוש הטור בתוספתא אינו מוכרח, וניתן לפרש בתוספתא שלכתחילה אכן צריך להתפלל כך שישמיע לאוזניו, אך אם לא השמיע לאוזניו יצא, בניגוד לקריאת שמע. ומבאר ב"ח שהפסוק בתפילה 'וקולה לא ישמע' בא ללמד שאסור להשמיע את הקול בתפילה כך שישמעו אחרים. אך כתב שמרש"י ביומא משמע שאין להשמיע קול גם לאוזניו בתפילה.
בדק הבית מביא מהזוהר (ויקהל) גם כתוספתא שאסור להשמיע קולו גם לאוזניו, וצריך להתפלל בלחש: "אי ההוא צלותא אשתמע לאודניה דבר נש לית מאן דציית ליה לעילא, ולית דצייתין ליה אחרנין, בר מאן דשמע בקדמית, בגין כך בעי לאסתמרא דלא ישמעון לההוא צלותא בני נשא". מגן אברהם (ג) כותב שגם את דברי הזוהר ניתן לפרש בצורה אחרת, שיש איסור שאדם אחר ישמע את קול תפילתו.
הלכה למעשה כתבו ערוך השולחן (קא, ה) ומשנה ברורה (קא ס"ק ה) שלכתחילה יש להשמיע לאוזניו מה שהוא אומר, אבל בדיעבד יצא גם אם לא השמיע לאוזניו. ומכל מקום אין להתפלל שמונה עשרה בקול, כך שיגיע לאוזני חבירו, במיוחד אם יש חשש שיפריע לאחרים (משנ"ב וערוה"ש ו). וכותב ביאור הלכה שזה גם כאשר אינו יכול לכוון בתפילה בלי שישמיע קולו לאחרים. והעיד מגן אברהם (ג) שהאר"י עצמו לא היה משמיע לאוזניו, אפילו לא בפסוקי דזמרה, כנראה משום שחשש לדברי הזוהר כפשוטם. אמנם גם בעדות זו נחלקו: לדעת שערי תשובה (א) לא השמיע אפילו לאוזניו, ואילו לדעת פרי מגדים (אשל אברהם ג) לא התפלל בקול, אבל כן השמיע לאוזנו.
אפילו בתפילת ציבור כתב הב"ח שמחמת הטעם שכתבה הגמרא שהמגביה קולו הוא מקטני אמנה, אין להגביה את הקול בתפילה בציבור, יותר ממה שצריך כדי שהציבור ישמעו. וכותב שהוא עבירה חמורה. אמנם מג"א (קא, ס"ק ג) לא הסכים לדברי הב"ח וכתב שאין דבריו מוכרחים.
כמובן שיש לבטא את התפילה בשפתיים, כיון שאחרת זו תפילה בלב, שעליה כתבו השו"ע והרמב"ם (תפילה ה, ט) לא יתפלל בלבו לבד.
לסיכום: רש"י כאן מביא שאילתות שאומר שאין להגביה קולו בתפילתו, אמנם יש מחלוקת האם צריך לכתחילה להשמיע לאוזניו, או שלא. והלכה למעשה יש להשמיע לאוזניו, אבל בדיעבד אם לא השמיע לאוזניו יצא. קריאת שמע וודאי שצריך להשמיע לאוזניו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








