ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הפרי חדש (שם) מעיר שמהרמב"ם בהל' חמץ ומצה (ה, כה) עולה שסבר כהסבר רש"י שמדובר בכלים המצופים בעופרת, ולכן יש להחמיר בהם ולא להכשיר אותם לפסח. ובנוסף הפרי חדש מקשה על ר"ת כיצד הוא מתיר להכשיר כלי המצופה בעופרת, משום שהוא מבין שבגמרא מדובר בכלי זכוכית, והלא זכוכית פחות בולעת מעופרת? ולכן כתב שמי שמקל בזה כשיטת ר"ת "ראוי לנזיפה", וכן פסקו ה'מקור חיים' ומשנה ברורה (שם ס"ק קלח) שאין להקל ולהגעיל כלים המצופים בעופרת. כנסת הגדולה (קכא, הגה"ט ס"ק כו) כתב שחומרא זו היא רק בדיני פסח שחמור ולא בטל גם באלף, ולא בדיני איסורים אחרים, שבהם ניתן להקל ולהכשיר כלי חרס מצופה בזכוכית שבלע איסור. וכן כתב בשאילת יעב"ץ (א, סז) שניתן להקל במקרה של בליעת איסור אחר בכלי פורצלן, משום שהוא חלק, וכדברי הכנה"ג.
בשו"ת במראה הבזק (ב, מט) נפסק להלכה כי במקרה שהשתמשו בכלי פורצלן בצונן, הרי שניתן להתיר אותם ללא הגעלה אם עברו 12 חודשים מהשימוש האחרון בדבר האסור, ולעומת זאת אם הכלי בלע איסור בחם, הרי שאין להקל להכשיר את הכלי בהגעלה אלא במקרה של הפסד מרובה, כגון, שהסט מאוד יקר, ויקשה על האדם קנות סט חדש, במקרה זה יש לוודא שאין בכלי הפורצלן חריצים משום שאם יש חריצים ההגעלה אינה מועילה, ואז להגעילו שלוש פעמים.
פסיקה זו מתבססת על דעת האגרות משה (ב, יורד ב, מו) שמקל במקרה של חוזרים בתשובה בהפסד מרובה אם עברו י"ב חודש מהשימוש האחרון בכלי, משום שכל הבליעה כבר נפגמה לגמרי, ובנוסף הוא מצרף את זה שרוב השימוש בכלים אלו הוא בכלי שני, ורק יש חשש לדבר גוש חם. ובמקרה זה הוא מתיר אם מגעילים שלוש פעמים. הרב משולם ראטה (קול מבשר א, פ) לעומתו מתיר אך ורק אם השימוש בכלים היה כ"כלי שלישי" בלבד, אך לא אם השימוש היה בכלי שני. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר א, יורה דעה ו) פסק שניתן להקל בשעת הדחק אפילו בכלי חרס בהגעלה של ג' פעמים. (ועי' בתשובות והנהגות ד, קצא שמחמיר בכך).
יש שכתבו שיתכן שיש להבדיל בין כלי הפורצלן שהיו פעם שהיו עם שכבת זכוכית ממשית על החרס, לבין רוב כלי הפורצלן שבשימוש האנשים בימינו, שהם לא מצופים בשכבה של זכוכית, אלא הם חרס צבוע עם צבע, ולכן הכלי בולע כמו כלי חרס ממש, ואין להקל ולהכשיר ע"י הגעלה בכלי כזה (עי' שיח נחום עמ' 165, שהכלים של ימינו אינם כלי פורצלן, וכן כתב בשו"ת חיי הלוי חלק ד סימן נו, אות ו).
סיכום: נחלקו הדעות מהם "מאני דקוניא" המוזכרים בגמרא, האם הם כלי חרס המצופים בעופרת או בזכוכית, מהשולחן ערוך בהל' פסח נראה שסבר כרש"י שמדובר בכלי עופרת, אמנם, משולחן ערוך בהל' יין נסך נראה שלא הכריע, שאלה זו משפיעה על השאלה האם ניתן להכשיר כלים אלו, בפועל יש להחמיר ואם כלי פורצלן נטרף יש לוזרקו, אולם לגבי חוזרים בתשובה התירו כמה מהאחרונים להגעיל ג' פעמים, בייחוד אם השתמשו רק בכלי שני, ואם עברו י"ב חודשים מהשימוש האחרון, אמנם, יתכן שיש להחמיר בכלי פורצלן שלנו שהם רק חרס צבוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
