ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ן (קידושין י ע"א ד"ה והא דאמרינן) ועוד ראשונים נדרשים לשאלה זו, כדי להסביר כיצד הגמרא דנה האם כהן גדול יכול לקדש אישה בביאה, והרי השלב הקובע לגבי היתר לכהן גדול הוא שלב הנישואין, כפי שמבואר בגמרא ביבמות (תחילת נט ע"א) לגבי מקרה שבו כנס קטנה ובגרה. ואחרי שהכהן הגדול מקדש בביאה, האישה נחשבת לבעולה שאסורה לכהן גדול בנישואין? לכן הם מבארים שבמקרה זה, החופה הייתה לפני הקידושין, ולכן בזמן החופה האישה כלל לא הייתה אסורה לכהן גדול.
הגמרא בדף נז (ע"ב) מביאה מחלוקת בין רב לשמואל האם 'יש חופה לפסולות'. רש"י (ד"ה יש חופה) מבאר שמדובר בחופה בלי קידושין. והתוספות שם (ד"ה רב) מקשה שאין שום משמעות לחופה בלי קידושין, אם לא נסבור שחופה עצמה היא קידושין. מתוספות זה דייק המגיה למשנה למלך (- ר' יעקב כולי, אישות י, ב) שלדעת תוספות אין חופה לפני קידושין אלא רק אחר קידושין.
הבני אהובה ושער המלך (בקונטרס חופת חתנים) כותבים שאין לדייק מתוספות זה, כיון שהוא לא עסק כלל בדיון האם חופה מועילה בתור נישואין לפני הקידושין, אלא רק מהי ההלכה בדיון המופיע בגמרא קידושין (ה ע"א) אם חופה מועילה בתור קידושין. בשו"ת משאת בנימין (צ) הוכיח שחופה לא מועילה לפני קידושין, ממה שהלכה היא (שלא כרב הונא בגמרא בקידושין) שחופה קודם קידושין אינה קונה בתור קידושין, ואם אכן חופה שלפני הקידושין הייתה מועילה לעניינים מסוימים, על הגמרא היה לסייג את דבריה. וכן פסק הבית שמואל (סימן סד, ס"ק ו).
לדעת שער המלך, גם הרמב"ן לא אמר שחופה קונה לפני קידושין, אלא באופן שהקידושין מתבצעים מיידית אחרי החופה, אבל כאשר מקדש זמן אחר כך לא מועילה חופה זו. יתכן שכך ניתן להסביר גם בדברי המרדכי (כתובות קלב) ש ביאר את נוסח ברכת האירוסין: 'המקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין' שכיון שאנו נוהגים פעמים רבות לעשות חופה לפני הקידושין, לכן מברכים בצורה כזו. (כך באמת נוהגים היום כשמכסים את פני הכלה בהינומא (שזו חופה לחלק מהדעות) לפני שהבעל נותן לאשה את הטבעת – קידושין).
אמנם גם אם צודק שער המלך בהסבר, ברור ש ישנם ראשונים אחרים שאומרים במפורש שחופה מועילה ליצור נישואין, גם אם התבצעה זמן רב לפני הקידושין וכן בהגהות מרדכי (קידושין תקמו) כותב שאדם שקידש בפני פסולי עדות, אינו צריך לכנוס לחופה שוב, כי החופה שקודם קידושין הועילה.
סיכום: הרמב"ן כותב במפורש שחופה מועילה לפני קידושין, למרות זאת יש שהסבירו שרק באופן שהחופה צמודה לקידושין ולפניה, היא מועילה. בדעת תוספות נחלקו הדעות: יש הסוברים שמתוספות מוכח שחופה לפני קידושין לא מועילה ויש שדחו את דבריהם, ומשאת בנימין, ובית שמואל פסקו שחופה לפני קידושין לא מועילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








