ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
הגמרא במכות (כא ע"ב) מבארת כי דין חילוק המלאכות קיים רק לגבי דיני שבת, ואינו תקף לגבי יום טוב. לכן אדם שיעשה שתי מלאכות ביום טוב, יעבור רק על לאו אחד, וילקה פעם אחת בלבד.
הגמרא אינה מתייחסת לדין ביום כיפור כשאדם עושה כמה מלאכות בבת אחת, האם הוא עובר על איסור אחד, ויהיה חייב חטאת אחת, או שיהיה חייב שתי חטאות.
בשו"ת רמ"ע מפאנו (סימן קכג ד"ה וכי תימא) כתב בפשיטות שאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים, וכתב שזה אחד הדברים ששבת חמורה בהם מיום הכיפורים. פני יהושע (שבת סז ע"ב במשנה) מסביר שכיון שהפסוק נאמר בשבת, אין ללמוד ממנו לגבי יום כיפור, כי שבת חמורה יותר, שיש בה איסור סקילה. וכן הוא מביא ראייה מכך שהרמב"ם כתב חילוק מלאכות רק לגבי שבת, עולה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור. אמנם צל"ח (סנהדרין סג ע"א) מוכיח להיפך שמכך שלא כתוב בשום מקום ברמב"ם שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, מוכח שגם ביום כיפור יש חילוק מלאכות1. כמו כן שבת הוקשה ליום כיפור, וניתן ללמוד משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור2.
טורי אבן (מגילה ז ע"ב ד"ה הא) כותב שהשאלה אם יש חילוק מלאכות ביום כיפור תלויה בשאלה מאיפה לומדים את דין חילוק המלאכות בשבת. הגמרא אצלנו הביאה כמקור את הפסוק 'לא תבערו אש'. אמנם, הגמרא בשבת (ע ע"ב) מביאה שלשיטת ר' יוסי (הלומד מפסוק זה שהבערה ללאו יצאת) חילוק המלאכות נלמד מפסוק שנכתב לגבי חטאת: "ועשה מאחת מהנה" שממנו עולה שיש מקרה שבו עושים כמה מלאכות וחייבים על כל אחד חטאת. לכן דין זה יהיה תקף גם ביום כיפור, כי גם העובר עבירה בשוגג ביום כיפור חייב חטאת (לעומת העובר על יום טוב בשוגג שאינו חייב קרבן). אולם לשיטת ר' נתן שלומדים דין חילוק מלאכות בשבת מהבערה שהוא פסוק שכתוב לגבי שבת, דין זה לא יהיה תקף לגבי יום כיפור.
אמנם, רבי עקיבא איגר (מכות כא ע"ב) מבאר שלומדים משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור, בלי תלות בלימוד שממנו לומדים בשבת. והסיבה שלא לומדים משבת ליום טוב אינה בגלל שאין לומדים מאיסור חמור לאיסור קל, אלא בגלל שאין להקיש בין שני דינים שונים: חילוק המלאכות בשבת הוא לחייב מספר קרבנות על מספר עבירות, ואילו חילוק המלאכות ביום טוב נדרש הוא כדי להלקות אדם כמה פעמים על כמה עבירות שעבר, ואין ללמוד הלקאות כפולות מקרבנות כפולים, כיון שיש להם דינים שונים. אבל ביום כיפור שחילוק המלאכות הוא לעניין חטאת וודאי שניתן ללמוד משבת, שיש חילוקי חטאות על מלאכות שונות.
בגליון ברוך טעם מוכיח מירושלמי (שבועות ג, ד) שאין חילוק מלאכות ביום כיפור שכתב: "הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים... אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב? אלא אחת על כולן." ובצל"ח (שהובא לעיל) מבאר את הירושלמי באופן אחר.
המנחת חינוך (מצווה לב בתחילתה) כותב שיש גם נפקא מינה לחומרא מזה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, שבגלל שאין חילוק מלאכות, הרי שכל המלאכות נחשבות למלאכה אחת, לכן אם אדם עשה חצי שיעור ממלאכה אחת, והוסיף עליה חצי שיעור ממלאכה אחרת, כמו שקצר ודש חצי שיעור, חייב חטאת, למרות שלא עשה מכל מלאכה שיעור שלם, והוא הדין ביום טוב שאם עושה שני חצאי שיעור יעבור בלאו.
סיכום: לגבי שבת אדם שמבצע שתי מלאכות שונות, עובר על שתי עבירות שונות, וחייב שתי חטאות. לגבי יום טוב הגמרא ביומא אומרת שאדם שעושה כמה מלאכות לוקה רק פעם אחת. והאחרונים חלוקים בשאלה האם אדם שעושה כמה מלאכות ביום כיפור, חייב כמה חטאות או אחת.
____________
מעניין לציין שיש סתירה בין דברי רש"י מה היה קורה אילו לא היה דין חילוק מלאכות. רש"י בגמרא שלנו (יבמות ו ע"ב ד"ה לחלק) נוקט שאם לא היה דין חילוק מלאכות לא היו חייבים אפילו חטאת אחת, עד שיעברו את כל ל"ט המלאכות שנאמרו בשבת. ואילו רש"י בפסחים (ה ע"ב ד"ה שמע מינה) כותב שאם לא היה דין חילוק מלאכות היו חייבים על כמה מלאכות חטאת אחת.
לכן הצל"ח שהבין כפירוש רש"י ביבמות כותב שלא יתכן שלא היו כותבים את הדין שצריך לעבור על כל המלאכות על מנת שיתחייבו חטאת, ואילו הפני יהושע שהבין כפירוש רש"י בפסחים שבלעדי חידוש זה היה העובר על כמה מלאכות חייב רק חטאת אחת, כותב שלא יתכן שלא כתבו את הדין הזה, ולכן מסיק שהוא חייב גם על כמה עבירה חטאת אחת.
2 וכן הוכיחו אחרונים נוספים (קובץ על יד) מלשון הרמב"ם בהלכות שביתת עשור פ"א ה"ב שכל דבר שחייבים עליו חטאת בשבת, חייבים עליו חטאת ביום כיפור, ומזה נלמד שכמו בשבת, כך ביום כיפור יש חילוק מלאכות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
