ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ברור אמנם, שקטן פחות מבן ט' שנים אין ביאתו ביאה (סנהדרין, יבמות נז ע"ב ועוד) ואם בא על יבמתו אינו כלום, אמנם הגמרא אומרת (יבמות צו) שמעל גיל ט' קונה ביאתו כמאמר מדרבנן.
נחלקו הראשונים מה היה צריך להיות הדין לגבי קטן: לדעת רמב"ן (נדה מה, יבמות צו) מדאורייתא היה צריך להיות הדין שקונה לגמרי כי לא צריך כוונה לקניין בייבום, ומדרבנן הפקיעו את קניינו והפכו אותו רק למאמר. אמנם, תוספות (יבמות נז ע"ב, קידושין י ע"א וכן רשב"א) לומד מהגמרא בקידושין (י ע"א) שממעטת מהפסוק 'אשר ינאף את אשת איש', שהבא על אשת קטן אינו עובר על איסור. מזה למד תוספות שמהתורה קטן אינו קונה את יבמתו, אלא שתיקנו חכמים שביאתו תחשב כמו מאמר.
ברש"י יש סתירה בין דבריו בקידושין (יט) שם הוא אומר כשיטת רמב"ן שמדאורייתא ביאתו של היבם קונה, ורק מדרבנן לא קונה, וביבמות (צו) רמב"ן מדייק מדבריו שאומר שלא קונה מהתורה.
העונג יום טוב (קעט) מבאר שלדעת תוספות הסיבה שלא קונה מדאורייתא, למרות שבייבום לא צריך כוונה על מנת לקנות את היבמה, היא מכיוון שמערכת הנישואין כוללת בתוכה שעבודים הדדים, ולא ניתן להטיל אותם על הקטן. בגלל ההשלכות הקנייניות שלא יכולות לחול עליו, אין הקטן קונה כלל כיון שאין אישות לחצאין, והפסוק חידש שמי שבא על אשת קטן אינו חייב מיתה, מכיוון שאין לקטן קניין גמור.
רמב"ן מביא ראייה לשיטתו מתוספתא (יבמות פרק יא) הכותבת שכל שאין צריך דעת בביאה, ביאתו ביאה. ומוכח מזה שבייבום היבם קונה למרות שהוא פחות מבן ט'. עונג יו"ט דוחה ראייה זו ומבאר שהתוספתא באה להסביר את ההבדל שבין יבם חרש שקנה את יבמתו, לבין בעל חרש, שהיבם לא קונה אותה, כיון שקידושין צריכים דעת.
יד המלך מקשה על רמב"ן שלכאורה מפורש במשנה ביבמות (דף צו ע"ב) שאם קטן בא על יבמתו, ולא בא עליה אחרי שהגדיל, ונשא אישה אחרת כשהיה גדול ומת, אחיו חולץ לאחת ומייבם לשנייה, ורואים שהראשונה אינה נחשבת אשתו של הקטן מדאורייתא. אחרת זה כמו שתי יבמות שנפלו מבית אחד, ואם כן אם חלץ לאחת, נאסר בצרתה?
עונג יו"ט מוסיף שגם לשיטת תוספות, שהקטן קנה את יבמתו מדאורייתא, מכל מקום כשיגדל לא יוכל להוציא את היבמה בגט ולפטור אותה, כי כאשר הוא קטן הוא לא קיים את מצוות ייבום. לפי זה ניתן לתרץ שכיון שהקטן לא קיים מצוות ייבום באשה זו, הרי שעדיין זיקת האח הראשון קיימת עליה, והאח השני יוכל לחלוץ לה, ולכוון שבא לחלוץ לה מזיקת של הראשון, כך זיקת האח השני (הקטן שהגדיל) תישאר והוא יוכל לייבם את האישה השנייה מדין זיקת הקטן.
סיכום: נחלקו הראשונים האם קטן מעל גיל תשע קונה את יבמתו, מדאורייתא, או רק מדרבנן. ביארו האחרונים שהסיבה שלא יוכל לקנות את יבמתו, היא משום שקניין זה כולל בתוכו מחויבות ואחריות שהתורה לא מטילה על קטן. לדעת העונג יום טוב גם לשיטה שקנה את יבמתו, יהיה זה כדין קנין, ולא כקיום מצוות ייבום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
