ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ברור אמנם, שקטן פחות מבן ט' שנים אין ביאתו ביאה (סנהדרין, יבמות נז ע"ב ועוד) ואם בא על יבמתו אינו כלום, אמנם הגמרא אומרת (יבמות צו) שמעל גיל ט' קונה ביאתו כמאמר מדרבנן.
נחלקו הראשונים מה היה צריך להיות הדין לגבי קטן: לדעת רמב"ן (נדה מה, יבמות צו) מדאורייתא היה צריך להיות הדין שקונה לגמרי כי לא צריך כוונה לקניין בייבום, ומדרבנן הפקיעו את קניינו והפכו אותו רק למאמר. אמנם, תוספות (יבמות נז ע"ב, קידושין י ע"א וכן רשב"א) לומד מהגמרא בקידושין (י ע"א) שממעטת מהפסוק 'אשר ינאף את אשת איש', שהבא על אשת קטן אינו עובר על איסור. מזה למד תוספות שמהתורה קטן אינו קונה את יבמתו, אלא שתיקנו חכמים שביאתו תחשב כמו מאמר.
ברש"י יש סתירה בין דבריו בקידושין (יט) שם הוא אומר כשיטת רמב"ן שמדאורייתא ביאתו של היבם קונה, ורק מדרבנן לא קונה, וביבמות (צו) רמב"ן מדייק מדבריו שאומר שלא קונה מהתורה.
העונג יום טוב (קעט) מבאר שלדעת תוספות הסיבה שלא קונה מדאורייתא, למרות שבייבום לא צריך כוונה על מנת לקנות את היבמה, היא מכיוון שמערכת הנישואין כוללת בתוכה שעבודים הדדים, ולא ניתן להטיל אותם על הקטן. בגלל ההשלכות הקנייניות שלא יכולות לחול עליו, אין הקטן קונה כלל כיון שאין אישות לחצאין, והפסוק חידש שמי שבא על אשת קטן אינו חייב מיתה, מכיוון שאין לקטן קניין גמור.
רמב"ן מביא ראייה לשיטתו מתוספתא (יבמות פרק יא) הכותבת שכל שאין צריך דעת בביאה, ביאתו ביאה. ומוכח מזה שבייבום היבם קונה למרות שהוא פחות מבן ט'. עונג יו"ט דוחה ראייה זו ומבאר שהתוספתא באה להסביר את ההבדל שבין יבם חרש שקנה את יבמתו, לבין בעל חרש, שהיבם לא קונה אותה, כיון שקידושין צריכים דעת.
יד המלך מקשה על רמב"ן שלכאורה מפורש במשנה ביבמות (דף צו ע"ב) שאם קטן בא על יבמתו, ולא בא עליה אחרי שהגדיל, ונשא אישה אחרת כשהיה גדול ומת, אחיו חולץ לאחת ומייבם לשנייה, ורואים שהראשונה אינה נחשבת אשתו של הקטן מדאורייתא. אחרת זה כמו שתי יבמות שנפלו מבית אחד, ואם כן אם חלץ לאחת, נאסר בצרתה?
עונג יו"ט מוסיף שגם לשיטת תוספות, שהקטן קנה את יבמתו מדאורייתא, מכל מקום כשיגדל לא יוכל להוציא את היבמה בגט ולפטור אותה, כי כאשר הוא קטן הוא לא קיים את מצוות ייבום. לפי זה ניתן לתרץ שכיון שהקטן לא קיים מצוות ייבום באשה זו, הרי שעדיין זיקת האח הראשון קיימת עליה, והאח השני יוכל לחלוץ לה, ולכוון שבא לחלוץ לה מזיקת של הראשון, כך זיקת האח השני (הקטן שהגדיל) תישאר והוא יוכל לייבם את האישה השנייה מדין זיקת הקטן.
סיכום: נחלקו הראשונים האם קטן מעל גיל תשע קונה את יבמתו, מדאורייתא, או רק מדרבנן. ביארו האחרונים שהסיבה שלא יוכל לקנות את יבמתו, היא משום שקניין זה כולל בתוכו מחויבות ואחריות שהתורה לא מטילה על קטן. לדעת העונג יום טוב גם לשיטה שקנה את יבמתו, יהיה זה כדין קנין, ולא כקיום מצוות ייבום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
