ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
בגמרא (ראש השנה י ע"ב) מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע באיזה חודש נברא העולם. רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם, ורבי יהושע אומר שבניסן נברא העולם. בהמשך הגמרא מובא שרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו על זמנם של ארועים משמעותיים נוספים, רבי אליעזר אומר שהם התרחשו בתשרי ורבי יהושע אומר שהם התרחשו בניסן.
אחת המחלוקות היא באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד. רבי אליעזר אומר שהיא תהיה בתשרי, ורבי יהושע אומר שהיא תהיה כמו גאולת מצרים - בניסן.
בהמשך הדברים נבאר לאור דברי המהר"ל (חידושי אגדות למהר"ל על הסוגיה במסכת ראש השנה) את משמעות החודשים תשרי וניסן, ועל פי המשמעות הזו את המחלוקות מתי נברא העולם, ומתי תהיה הגאולה בעתיד.
מה מסמלים החודשים תשרי וניסן
ניתן להדגים ולהבין את המשמעות וההבדל בין החודשים האלו בכמה מישורים.
1- בעולם הטבע
ניסן – בחודש ניסן מתחיל האביב, הטבע יוצא מתרדמת החורף, כוחות החיים שהיו רדומים מתחילים להתעורר ולהופיע.לכן ניסן הוא החודש הראשון, בו העולם מתחיל לחיות ולפרוח מחדש.
תשרי- תחילת הסתיו, הזמן בו אוספים את התבואה, האדם מקבל דין וחשבון על העבודה שלו. זה הזמן בו מסכמים את העשיה ומתכוננים לחורף שיבוא. גם החיות והפרחים מתכנסים ומתכוננים לתקופת החורף הקשה שתבוא. תשרי הוא זמן הכינוס ההתבוננות על המעשים ונתינת הדין עליהם.
2- במועדים
ניסן- זמן הגאולה בו אנו חוגגים את לידתו של עם ישראל, זמן שבו מתאספים בחבורה לאכילת קורבן הפסח ,ושמחים בכך שהקב"ה בחר בנו להיות עמו.
תשרי- ימי הדין וחשבון הנפש, כל אחד עומד לבדו בתפילה מול אלקיו, מתכנס לבדו, ונותן דין וחשבון על מעשיו.
3- מבחינה מספרית
ניסן- החודש הראשון, המספר אחד מיצג את ההתחלה של החיים, הוא התמצית של שאר הדברים שיבואו אחריו.
תשרי- החודש השביעי, המספר שבע מיצג את הקדושה שנמצאת במציאות.
בימים - השבת היא היום השביעי והיא יום קדוש.
בשנים - השמיטה היא השנה השביעית שפרותיה קדושים.
בחודשים - תשרי הוא החודש השביעי, וקדושתו היא שהוא החודש שבו הקב"ה דן את בני האדם, והאדם נפגש ונזכר למה הוא נברא וכיצד הוא אמור להתנהג ולחיות.
המהר"ל מסכם שתשרי דומה לראש, משכן החוכמה, תשרי הוא החודש שמיצג את הצד הנעלה במציאות, את המקום הרוחני אליו האדם אמור לשאוף, להגיע. ניסן דומה ללב, החודש שממנו יוצאים כוחות החיים והיצירה לשאר חודשי השנה.
משמעות המחלוקת באיזה חודש נברא העולם
לפי מה שראינו בפיסקה הקודמת ניתן להסביר את מחלוקתם כך:
רבי יהושע סובר שההתחלה של בריאת העולם, ואולי בעקבות כך של כל יצירה, היא מהלב, מהופעה של כוחות חיים גדולים ומהם הבריאה והיצירה תמשיך להתפתח.
רבי אליעזר סובר שההתחלה היא דווקא מהאידאל, קודם כל צריך שיהיה ברור לשם מה נברא העולם, ומכח ההכרה הברורה לשם מה אנחנו פועלים תמשיך הבריאה והיצירה.
נציין שהתוספות (ראש השנה כז ע"א ד"ה כמאן) אומרים שאלו ואלו דברי א-להים חיים, ובתשרי עלה במחשבה להיבראות ולא נברא אלא עד ניסן.
משמעות המחלוקת באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה בניסן כמו גאולת מצרים. לרבי אליעזר היא תהיה בתשרי.
המחלוקת הזו מתבארת על פי מחלוקת נוספת בין שני התנאים הללו. במסכת סנהדרין (צז ע"ב) רבי אליעזר סובר שישראל יגאלו אם יעשו תשובה ואם לא יעשו תשובה אז לא יגאלו. רבי יהושע סובר שהגאולה היא הכרחית, ואם לא יעשו תשובה הקב"ה יעמיד מלך שיגזור עליהם גזירות קשות ומתוך הכרח הם יחזרו בתשובה.
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה באותו החודש של גאולת מצרים, גאולה שבאה באופן בלתי תלוי במדרגתם הרוחנית של עם ישראל באותה שעה. הגאולה הזו היא דווקא בניסן, זו גאולה שמגיעה מתוך הכרח שעם ישראל יהיה קיים וישוב לארצו, כפי שכוחות החיים מופעים ומתפרצים בניסן, כך גם עם ישראל חייב להופיע ולהגאל בלי קשר למדרגתו הרוחנית אלא כך החיים והעולם צריכים להתנהל. הגאולה היא הכרחית.
לרבי אליעזר הגאולה העתידית תהיה בתשרי, החודש שמיצג את יכולת האדם לעמוד בדין ולזכות בו, להגיע למדרגה שבה הוא מבין את משמעות קיומו ולוקח אחריות על מעשיו. עם ישראל יגאל בעתיד כשהוא יגיע למדרגה רוחנית שבה העם יבין ויקיים את יעודו כעם ה'.
מתי באמת תהיה הגאולה?
כפי שאמרנו לעיל בשם התוספות, אין מחלוקת אמיתית בין התנאים, ואכן כפי שראינו בימינו עם ישראל כבר הגיע לארץ מתוך הכרח של רדיפות וצרות, למרות שלא הגענו למדרגה בה ברור לנו היעוד שלנו כעם ה', כשיטת רבי יהושע. כעת ניתן לומר אנחנו עוברים תהליך ארוך של התבססות בארץ ושאיפה להגיע למדרגה רוחנית שבה עם ישראל יהיה ראוי להיגאל, גאולה קמעא קמעא, כשיטת רבי אליעזר.
סיכום
בגמרא מובאת מחלוקת באיזה חודש נברא העולם, רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר שבניסן. כמו כן הם חולקים באיזה חודש תהיה הגאולה, לרבי אליעזר בתשרי ולרבי יהושע בניסן.
המהר"ל מבאר שחודש ניסן דומה ללב של השנה, ממנו יוצאים ומופיעים כוחות החיים. תשרי הוא הראש של השנה, הוא מקום ההתבוננות והחוכמה, להבין מדוע נברא העולם. על פי זה, התנאים מדגישים שני צדדים בבריאת: לרבי יהושע הבריאה מתחילה מהופעה של כוחות חיים, ולרבי אליעזר הבריאה מתחילה מנקודת הפנים, הכרה בשביל מה נברא העולם. וכך גם לגבי הגאולה, לרבי יהושע הגאולה היא התפרצות של כוחות החיים של עם ישראל, ואילו לרבי אליעזר הגאולה היא ההכרה במטרתו ומדרגתו הרוחנית של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
