ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
בגמרא (ראש השנה י ע"ב) מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע באיזה חודש נברא העולם. רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם, ורבי יהושע אומר שבניסן נברא העולם. בהמשך הגמרא מובא שרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו על זמנם של ארועים משמעותיים נוספים, רבי אליעזר אומר שהם התרחשו בתשרי ורבי יהושע אומר שהם התרחשו בניסן.
אחת המחלוקות היא באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד. רבי אליעזר אומר שהיא תהיה בתשרי, ורבי יהושע אומר שהיא תהיה כמו גאולת מצרים - בניסן.
בהמשך הדברים נבאר לאור דברי המהר"ל (חידושי אגדות למהר"ל על הסוגיה במסכת ראש השנה) את משמעות החודשים תשרי וניסן, ועל פי המשמעות הזו את המחלוקות מתי נברא העולם, ומתי תהיה הגאולה בעתיד.
מה מסמלים החודשים תשרי וניסן
ניתן להדגים ולהבין את המשמעות וההבדל בין החודשים האלו בכמה מישורים.
1- בעולם הטבע
ניסן – בחודש ניסן מתחיל האביב, הטבע יוצא מתרדמת החורף, כוחות החיים שהיו רדומים מתחילים להתעורר ולהופיע.לכן ניסן הוא החודש הראשון, בו העולם מתחיל לחיות ולפרוח מחדש.
תשרי- תחילת הסתיו, הזמן בו אוספים את התבואה, האדם מקבל דין וחשבון על העבודה שלו. זה הזמן בו מסכמים את העשיה ומתכוננים לחורף שיבוא. גם החיות והפרחים מתכנסים ומתכוננים לתקופת החורף הקשה שתבוא. תשרי הוא זמן הכינוס ההתבוננות על המעשים ונתינת הדין עליהם.
2- במועדים
ניסן- זמן הגאולה בו אנו חוגגים את לידתו של עם ישראל, זמן שבו מתאספים בחבורה לאכילת קורבן הפסח ,ושמחים בכך שהקב"ה בחר בנו להיות עמו.
תשרי- ימי הדין וחשבון הנפש, כל אחד עומד לבדו בתפילה מול אלקיו, מתכנס לבדו, ונותן דין וחשבון על מעשיו.
3- מבחינה מספרית
ניסן- החודש הראשון, המספר אחד מיצג את ההתחלה של החיים, הוא התמצית של שאר הדברים שיבואו אחריו.
תשרי- החודש השביעי, המספר שבע מיצג את הקדושה שנמצאת במציאות.
בימים - השבת היא היום השביעי והיא יום קדוש.
בשנים - השמיטה היא השנה השביעית שפרותיה קדושים.
בחודשים - תשרי הוא החודש השביעי, וקדושתו היא שהוא החודש שבו הקב"ה דן את בני האדם, והאדם נפגש ונזכר למה הוא נברא וכיצד הוא אמור להתנהג ולחיות.
המהר"ל מסכם שתשרי דומה לראש, משכן החוכמה, תשרי הוא החודש שמיצג את הצד הנעלה במציאות, את המקום הרוחני אליו האדם אמור לשאוף, להגיע. ניסן דומה ללב, החודש שממנו יוצאים כוחות החיים והיצירה לשאר חודשי השנה.
משמעות המחלוקת באיזה חודש נברא העולם
לפי מה שראינו בפיסקה הקודמת ניתן להסביר את מחלוקתם כך:
רבי יהושע סובר שההתחלה של בריאת העולם, ואולי בעקבות כך של כל יצירה, היא מהלב, מהופעה של כוחות חיים גדולים ומהם הבריאה והיצירה תמשיך להתפתח.
רבי אליעזר סובר שההתחלה היא דווקא מהאידאל, קודם כל צריך שיהיה ברור לשם מה נברא העולם, ומכח ההכרה הברורה לשם מה אנחנו פועלים תמשיך הבריאה והיצירה.
נציין שהתוספות (ראש השנה כז ע"א ד"ה כמאן) אומרים שאלו ואלו דברי א-להים חיים, ובתשרי עלה במחשבה להיבראות ולא נברא אלא עד ניסן.
משמעות המחלוקת באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה בניסן כמו גאולת מצרים. לרבי אליעזר היא תהיה בתשרי.
המחלוקת הזו מתבארת על פי מחלוקת נוספת בין שני התנאים הללו. במסכת סנהדרין (צז ע"ב) רבי אליעזר סובר שישראל יגאלו אם יעשו תשובה ואם לא יעשו תשובה אז לא יגאלו. רבי יהושע סובר שהגאולה היא הכרחית, ואם לא יעשו תשובה הקב"ה יעמיד מלך שיגזור עליהם גזירות קשות ומתוך הכרח הם יחזרו בתשובה.
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה באותו החודש של גאולת מצרים, גאולה שבאה באופן בלתי תלוי במדרגתם הרוחנית של עם ישראל באותה שעה. הגאולה הזו היא דווקא בניסן, זו גאולה שמגיעה מתוך הכרח שעם ישראל יהיה קיים וישוב לארצו, כפי שכוחות החיים מופעים ומתפרצים בניסן, כך גם עם ישראל חייב להופיע ולהגאל בלי קשר למדרגתו הרוחנית אלא כך החיים והעולם צריכים להתנהל. הגאולה היא הכרחית.
לרבי אליעזר הגאולה העתידית תהיה בתשרי, החודש שמיצג את יכולת האדם לעמוד בדין ולזכות בו, להגיע למדרגה שבה הוא מבין את משמעות קיומו ולוקח אחריות על מעשיו. עם ישראל יגאל בעתיד כשהוא יגיע למדרגה רוחנית שבה העם יבין ויקיים את יעודו כעם ה'.
מתי באמת תהיה הגאולה?
כפי שאמרנו לעיל בשם התוספות, אין מחלוקת אמיתית בין התנאים, ואכן כפי שראינו בימינו עם ישראל כבר הגיע לארץ מתוך הכרח של רדיפות וצרות, למרות שלא הגענו למדרגה בה ברור לנו היעוד שלנו כעם ה', כשיטת רבי יהושע. כעת ניתן לומר אנחנו עוברים תהליך ארוך של התבססות בארץ ושאיפה להגיע למדרגה רוחנית שבה עם ישראל יהיה ראוי להיגאל, גאולה קמעא קמעא, כשיטת רבי אליעזר.
סיכום
בגמרא מובאת מחלוקת באיזה חודש נברא העולם, רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר שבניסן. כמו כן הם חולקים באיזה חודש תהיה הגאולה, לרבי אליעזר בתשרי ולרבי יהושע בניסן.
המהר"ל מבאר שחודש ניסן דומה ללב של השנה, ממנו יוצאים ומופיעים כוחות החיים. תשרי הוא הראש של השנה, הוא מקום ההתבוננות והחוכמה, להבין מדוע נברא העולם. על פי זה, התנאים מדגישים שני צדדים בבריאת: לרבי יהושע הבריאה מתחילה מהופעה של כוחות חיים, ולרבי אליעזר הבריאה מתחילה מנקודת הפנים, הכרה בשביל מה נברא העולם. וכך גם לגבי הגאולה, לרבי יהושע הגאולה היא התפרצות של כוחות החיים של עם ישראל, ואילו לרבי אליעזר הגאולה היא ההכרה במטרתו ומדרגתו הרוחנית של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
