ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כדי ליישב קושיה זו, התוספות מחדשים שמסתבר שהמינוי לכהן גדול מתבצע על ידי המלך ואחיו הכוהנים, ומביא ראייה מיבמות (סא ע"א) שאלעזר בן גמלא שילם כסף רב למלך כדי להיות כהן גדול, והם גם יכולים לסלק אותו מקדושת כהן גדול (התוספות מביאים ראייה לכך מן הירושלמי), ולכן לולי הטעם של 'מעלין בקודש ואין מורידין' הוא היה חוזר להיות כהן הדיוט. וכתב הגרי"ז (סוטה מב ע"א ובעוד מקומות) בשם אביו הגר"ח סולבייצ'יק שוודאי שגם אחרי שהכהן הגדול יורד מכהונתו, עדיין יש לו דינים של כהן גדול לעניין קדושת הכהונה, והוא וודאי אסור באלמנה וכן להיטמא לקרובים. אלא שמבחינת המינוי הוא לא נחשב כהן גדול, ורק הדברים שחלים מכוח המינוי מסירים אותם על ידי ביטול המינוי.
אמנם הרמב"ם (כלי המקדש ד, טו) כתב בניגוד לתוספות ש'אין מעמידין כהן גדול אלא בית דין של שבעים ואחד'. ומקור הרמב"ם מתוספתא (סנהדרין ג, ד) שאומרת כך. וכן פסק לגבי משך הכהונה של כהן גדול (כלי המקדש ד, כא) שהוא משמש בכהונתו עד יום מותו, 'ואין מורידים לעולם משררה שבקרב ישראל'.
על שיטת הרמב"ם ישנם כמה קושיות:
א. לחם משנה (סנהדרין ה) מתקשה מדוע הרמב"ם מנה בהמשך הלכות סנהדרין את כל הדברים שצריך עבורם ב"ד של שבעים ואחד, ולא מנה ביניהם את הדין שממנים כהן גדול. מרכבת המשנה (שם) מתרץ ע"י אוקימתא שלפעמים אין שם ב"ד של שבעים ואחד, אלא רק שבעים, ולכן לא כתב הרמב"ם כן.
ב. קשה על הרמב"ם איך הוא יבאר את הגמרא ביבמות (סא ע"א) שמשמע ממנה שמרתא בת בייתוס שילמה למלך על מנת שיעלה את בעלה לכהן גדול, והרי לדעתו המחליט הבלעדי הוא הסנהדרין?
ג. וכן קשה מהירושלמי שהתוספות הביאו מביא שמשמע ממנו שהמלך יכול גם להדיח כהן גדול מכהן, ואילו לדעת הרמב"ם לא ניתן כלל להדיח כהן גדול?
הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל (תורה שבעל פה כ, עמודים כו – לב) מבאר שהרמב"ם אמנם חולק על תוס' וסובר שהגוף הבוחר של הכהן הגדול הוא בית דין של שבעים ואחד, אלא ש כפי שכתב הגרי"ז שהובא לעיל, יש שני חלקים במינוי הכהן:
א. בחירה של הכהן על ידי הגוף הבוחר (הסנהדרין).
ב. הקדושה עצמה של כהן גדול ותחילת השימוש שחלה עם לבישת הבגדים.
ולדעת הרמב"ם מן הדין צריך שיהיו ב"ד של שבעים ואחד שיבחרו את הכהן הגדול. אבל גם הבחירה שלהם אינה מייצרת את הדין שהכהן הנבחר נהיה כהן גדול, אלא הוא נהיה כהן גדול על ידי זה שלבש את שמונת הבגדים והתחיל לשמש בכהונה הגדולה.
לכן הוא אומר שאם כהן הצליח לעקוף את הגוף הבוחר ולהתחיל לשמש בשמונה בגדים ככהן גדול, הוא מתחיל להיות כהן גדול בלי חברי הגוף הבוחר, ובזמן אלעזר בן גמלא (הגמרא ביבמות לעיל) המלך הכריח את כולם לא לכנס את אסיפת הסנהדרין, ושאלעזר יהיה כהן גדול. כך נוצר מצב שהיה כהן גדול מבלי שיעבור את חברי הגוף הבוחר. לפי דבריו ניתן גם לבאר את הירושלמי שאומר שניתן לסלק כהן גדול ממשרתו, וזאת למרות שהרמב"ם אמר במפורש שלא ניתן לעשות זאת. זה מכיוון שהרמב"ם דיבר באופן שהסנהדרין בחרו בו לכהן, ואילו הירושלמי דיבר באופן שהוא נהיה כהן על ידי לחצים והתחיל לכהן בפועל, וכך אם יפסיק לכהן, לא יחשב שוב לכהן גדול.
שכן לא הסנהדרין הופכים את הכהן לכהן גדול, אלא תחילת עבודתו ככהן גדול היא אשר הופכת אותו לכהן גדול.
באופן קצת שונה מתרץ האגרות משה (חושן משפט מה) את דברי הרמב"ם. לדעתו, הרמב"ם אינו חולק על התוספות, והוא מחלק בין שני סוגי מינוי. ישנו מינוי שהעם צריכים ורוצים, ולכן הסנהדרין מתכנסים ומחליטים ובוחרים בכהן שיהיה הכהן הגדול, ומינוי כזה הוא גם לכל החיים, וגם דורש סנהדרין, שכן כל דבר שררה לאומי שכזה דורש הסכמת הסנהדרין. אבל יש סוג מינוי שבו המינוי בא כמינוי של כבוד ושררה, והוא לא צריך להיעשות על פי הסנהדרין, ומצד שני ניתן גם להוריד אותו מהמינוי כשהמניע והאינטרס נגמר. לפי דבריו מובן מאוד מדוע הרמב"ם לא כתב שכהן גדול מתמנה על פי ב"ד של 71, וכן ניתן להסביר לפי התוספות את דברי התוספתא שאומרת שהכהן הגדול מתמנה על פי בית הדין הגדול, כי יתכן שגם התוספות מסכימים עם הרמב"ם.
סיכום: ה תוספות כותבים כאן שהאחראי על מינוי כהן גדול הוא המלך, ואילו הרמב"ם כותב שהממנים הם ב"ד הגדול. שני הסברים ראינו בהסבר הרמב"ם:
א. הסבר הרב ז'ולטי שבעקרון ב"ד הגדול בוחרים את הכהן הגדול, אלא שבפועל הוא נחשב כהן גדול רק כאשר הוא מתחיל לעבוד בשמונת הבגדים, ולא כאשר הם בוחרים בו.
ב. הסבר האגרות משה שיש שני אופנים של בחירה, יש בחירה כתוצאה מהצורך של עם ישראל בכהן גדול, ובאופן זה הכהן הגדול אמור להמשיך בתפקידו לעולם, ולעומת זאת יש אפשרות למינוי של שררה וכבוד, ובאופן זה הכהן הגדול יורד מתפקידו כאשר הוחלט שנגמרה השררה והכבוד שהוא צריך לקבל.
לעיון נוסף בסוגיה: ניתן לעיין בספר 'משטר ומדינה בישראל עפ"י התורה' (הוצאת 'ארץ חמדה') (כרך שני פרק כא סימן קיד – קטו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









