ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
להלכה פסקו כל הפוסקים (רמב"ם שכירות א, ו ושו"ע חו"מ שז, ה) כפי שפסק שמואל בגמרא (לו ע"ב), כדעת רבי יוסי.
נשאלת השאלה: מה יהיה הדין במקרה דומה, שבו שומר חינם קיבל חפץ לשמור והוא מסרו לשומר שכר. כך שהשומר הא' משלם לשומר הב' את שכר השמירה. לאחר זמן מה החפץ נגנב מביתו של השומר הב'. מוסכם ששומר החינם פטור מלשלם ושומר השכר חייב לשלם, אך נשאלת השאלה למי ישלם שומר החנם?
(איננו נכנסים כעת לסוגיית שומר שמסר לשומר, מכיון שאין זה ענייננו כעת)
התוספות (בבא קמא יא ע"ב, ד"ה לא מבעיא) כותב שלדעת רבי יוסי הנ"ל שהשואל משלם לבעלים ולא לשוכר, ה"ה ששומר השכר ישלם לבעלים ולא לשומר החינם.
אולם השבות יעקב (ג, קמח) נשאל שאלה במקרה דומה, וכתב שלדעתו שומר השכר ישלם לשומר החנם ולא לבעלים, ואין הנדון דומה לראייה. טעמו הוא, שהשוכר שהשאיל לאחר לא השקיע בכך דבר, ואילו שומר החנם שילם לשומר הב' מכספו שלו. לפיכך לא שייכת כאן הטענה 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו', כיון ששומר החינם מקבל את תשלומי הפרה כתמורה לשכר השמירה שהוציא מכיסו, ונמצא שזו 'פרה שלו' ולא 'פרת חבירו'.
הפתחי תשובה (חו"מ שז, א) התפלא על השבות יעקב שחלק על התוספות בלי להזכירו כלל.
מפי אחי הרב נחשון כהנא שמעתי לתרץ, שנידון דידן תלוי במח' ראשונים בביאור דעת ר' יוסי, הסובר שהבעלים זוכים בתשלומי הפרה.
לדעת התוספות (לה ע"ב, ד"ה תחזור) הדין נובע מכך שהשוכר זוכה בתשלומי הפרה רק לאחר שנשבע שהפרה נאנסה, ואז הוא עצמו פטור מלשלם לבעלים. לכן יכול בעל הפרה לומר שאינו מקבל את שבועתו ולפטור אותו מתשלום בלי שבועה, וכך הבעלים ידון ישירות עם השואל ויזכה בתשלומי הפרה.
אך לדעת הרא"ש (ג, ה) וראשונים נוספים, הדין נובע מכך שהשוכר שהשאיל לשואל נחשב לשליח של הבעלים: חשיב שוכר כאילו השאילו בשליחות המשכיר, הלכך דין המשכיר עם השואל". השוכר השאיל מכח רשותו של בעל הפרה ולכן הוא נחשב לשלוחו, וממילא השואל נחשב לשואל של המשכיר בעל הפרה, ולא של השוכר.
נפקא מינה פשוטה בין הטעמים, המובאת כבר בתוספות, היא באופן שבעל הפרה יודע בוודאות שהפרה מתה באונס, כך שהשוכר פטור מלשלם גם בלי שבועה. לפי התוס' כאן השואל ישלם לשוכר, כיון שהמשכיר אינו יכול להפקיע את זכותו. אך לפי הרא"ש גם כאן השואל ישלם לבעלים, כיון שהשוכר הוא שליח של הבעלים. הטור (חו"מ שז) פסק בפירוש שהשואל ישלם לבעלים גם כשהמשכיר יודע על האונס, והיינו כדעת אביו הרא"ש. גם הש"ך (סק"ג) והגר"א (ה) הכריעו כדעת הרא"ש, על פי המבואר בגמרא שגם אם הפרה מתה אצל הבעלים עצמם, השואל ישלם לשוכר.
נפקא מינה נוספת בין שני הטעמים תהיה בדיוק במקרה שלנו, שבו שומר חנם שכר שומר שכר שישמור עבורו. לדעת התוספות, גם כאן יכול הבעלים לפטור את שומר החינם משבועה, ולדון ישירות עם שומר השכר ולזכות בתשלום. אך לדעת הרא"ש, כל הסיבה שהשואל משלם לבעל הפרה היא בגלל שהשוכר נחשב לשלוחו של בעל הפרה, כך שהשואל נחשבת לשואל מהבעלים. אבל כאן שהשומר הא' שילם מכספו לשומר השכר על מנת שישמור, וודאי שהשומר הב' הוא שומר של השומר הא' ולא של בעל הפרה.
הנה כי כן, דברי השבות יעקב נכונים לפי דברי ההלכה בשולחן ערוך ובטור (וכן רמב"ם ורי"ף), ואילו דברי התוספות הם רק לשיטתו שלא נפסקה להלכה. אם כן מובן שיש לפסוק כדברי השבות יעקב, ושאלת הפתחי תשובה אינה קשה על שיטת ההלכה.
סיכום : במקרה של שומר חנם ששכר שומר שכר שישמור על החפץ והחפץ נגנב, נחלקו בזה התוספות ושבות יעקב האם התשלום שייך לבעל החפץ או לשומר. במאמרנו הוכחנו ששיטת השבות יעקב מתאימה לשיטת ההלכה, שאינה כדברי התוספות, בביאור סוגית 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
