ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
"אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום... רבי נתן אומר מצווה .''
דברי הגמרא הללו עוררו שאלה לרבותינו הראשונים .
הגמרא בבבא מציעא (כג ע ) ב'' אומרת שלתלמיד חכם מותר לשנות מדיבורו בשלושה דברים – מסכתא, פוריא ואושפיזא (עיין
שם במפרשים ביאור הדברים ).
וקשה – מדוע הגמרא לא הוסיפה גם את דברי הסוגיה שלנו ביבמות, המתירה לשנות מפני השלום ?
.א תוספות – שלושת ההיתרים של הגמרא בבבא מציעא כולם נובעים מאותו היתר יסודי של הגמרא ביבמות, כי גם הם נועדו
לשמור על השלום ועל יחסי החברה התקינים .
.ב ף ''רי – כשאדם משנה מפני השלום הדבר לא רק מותר אלא יש בכך מצווה, ולכן הגמרא בבבא מציעא שעוסקת במקרים
בהם רק 'מותר' לשנות בדיבור לא הוסיפה את השינוי מפני השלום.
וצריך להבין, מהו יסוד המחלוקת בין התוספות והרי ?ף''
בתורה נאמר (שמות כג '') יז, מדבר שקר תרחק . '' נחלקו הראשונים, האם איסור זה נאמר רק כשגורם נזק לחברו בעקבות
השקר, או שמא כל שקר מכל סוג שהוא אסור מן התורה .
רבי אליעזר ממיץ בספר היראים (סימן רלה) כותב: "שקר שאינו בא לידי רעה לא הזהירה תורה עליו, שדבר הלמד מענינו הוא,
שברשע רע לבריות הפסוק מדבר, שכתוב 'מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע". וכן משמע שדעת
הרמב ם'' שהביא בחיבורו (ספר המצוות מל''ת רמ''ח ורמ , ט'' ובהלכות טוען ונטען פט ) ט''ז ה'' איסור שקר רק בהפסד ממון
לחברו, ולא מנה איסור עשה כללי של להתרחק משקר בכלל תרי''ג מצוות .
מאידך, דעת ספר חרדים ''ע פ''מ ( ד מצווה כ "ש) ו'' מצות עשה לדבר אמת אפילו במילי דעלמא דליכא דררא דממונא, שנאמר
מדבר שקר תרחק, משמע אפילו דליכא רק דיבור בעלמא". וכן דעת התשבץ'' בספרו מגן אבות בתחילת מסכת אבות .
אמנם חידש הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה ליקוטים חלק ב ) ' שלכל הדעות, בהקפדה על אמירת אמת יש קיום מצוות 'והלכת
בדרכיו :'
"אולם צריך לדעת, שגם אם האיסור לשקר שקר שאינו גורם נזק ממוני אינו נלמד מהפסוק "מדבר שקר תרחק , " ברור
שיסודו מן התורה. שהרי מצווה מן התורה "והלכת בדרכיו , " היינו להידבק במידותיו, ואחת המידות העיקריות שהקב ה "
מתגלה בהן בעולם היא מידת האמת, שאמרו חז ל" : "חותמו של הקב"ה אמת". אם כן, כל המחלוקת היא רק בשאלה
הפרטית, האם ייחדה התורה פסוק מיוחד כדי לאסור את כל השקרים, או שיש על זה הדרכה כללית ללא פסוק מיוחד ".
על כל פנים ניתן לומר, שמחלוקת התוספות והרי''ף בה פתחנו תלויה במחלוקת הפוסקים שפרשנו כאן. התוספות סוברים שיש
איסור לשקר גם ללא הפסד, ולכן די לנו בכך שנתיר לשנות מפני השלום, אף שלא נגרם נזק. לעומת זאת, דעת הרי''ף שאין כלל
איסור מן התורה לשקר כאשר לא נגרם נזק, וממילא בדין 'לשנות מפני השלום' התחדש שיש גם מצווה לשנות, כי הרי אין
איסור מעיקר הדין בכל מקרה שאינו גורם נזק .
ונסיים בדברי פרופסור נתן אביעזר שרואה בדברי הגמרא שלנו, המתירה לשנות מפני השלום, מסר יהודי חשוב ביותר, לפיו
האדם אחראי לתוצאות של מעשיו ומטילה עליו לשקול כל מקרה לגופו :
"הכול תלוי בהקשר ובהשלכות. אמירת אמת עלולה להיות עבֵ רה חמורה (כגון לשון הרע),ואמירת שקר עשויה להיות
מצווה גדולה (כגון שפרה ופועה). התורה מטילה אחריות כבדה על האדם ודורשת ממנו לשקול כל מקרה לגופו על-פי אמות
המוסר הגבוהות של התורה. אין פתרונות קלים וגורפים ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
