ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
'ארץ חמדה גזית' עפרה / תשרי תשפ"א / תיק 80088
דיינים: הרב עמוס ראבילו, הרב יאיר וסרטייל, הרב ישועה רטבי
המקרה בקצרה:
התובעת הינה עמותה שמפעילה סניפים ברחבי הארץ, הנתבע עבד אצל התובעת כרכז, וקיבל ממנה רכב לצרכי עבודתו. הוסכם כי הוא יוכל להשתמש ברכב גם לשימושו הפרטי, והוא השתמש ברכב לצרכיו. יום אחד הוא הגיע לנגרייה והשאיר את הרכב מונע מחוץ לנגרייה ללא השגחה, ולאחר כמה דקות הרכב נגנב. התובעת הגיעה לפשרה עם חברת הליסינג לה הרכב היה שייך לפיה התובעת תשלם רק 20,000 ₪ עבור הרכב. כעת התובעת מבקשת שהנתבע יחזיר לה את הסכום הזה. בנוסף היא דורשת ממנו פיצוי בסך 5000 ₪ עבור הציוד שהיה ברכב - מחשב נייד וטלפון נייד. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבע בעלות מכשירים חדשים.
לטענת הנתבע אין לחברה כל תביעה כלפיו, משום שמי שחתום על החוזה מול חברת הליסינג הוא עובד אחר מטעם החברה. בנוסף אילו היה יודע שיש לשלם על הרכב במקרה של גנבתו כשהוא מונע, היה נזהר יותר. כמו כן כיון שבחוזה נכתב כי הוא חייב לשלם במקרה של תאונה רק עלות את ההשתתפות עצמית, הרי שאחריותו מוגבלת לעלות ההשתתפות העצמית גם במקרה זה, ואין אפשרות לחייבו יותר מזה (וכמו שנאמר בשו"ע חו"מ רצא, ד לגבי מפקיד שאמר לשומר שהערך של החפץ נמוך יותר). לסיום, טען הנתבע יש מנהג מדינה שהמעסיק נושא בחובות מעין אלו, ולכן על המעסיק לשאת בנזק זה.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
201 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
202 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
203 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. השארת רכב מונע ללא השגחה נחשבת לנזק
הנתבע השאיר את הרכב כשהוא מונע ולא נעול וללא השגחה. הדבר עומד בניגוד לתקנת התעבורה (74ב) שקובעת כי אסור להעמיד רכב עם מפתח ללא השגחה. ובנוסף השארת רכב ללא השגחה במקום זה נחשבת לפשיעה, משום שזה נחשב כמקום שאינו משתמר. על כך פסק נתיבות משפט (רצא, ז) שמעשה כזה נחשב ממש כנזק. בדומה לכך כתבו חידושי הרי"ם (כתובות קז) ובשו"ת אגרות משה (ב, נו) שלהוציא חפץ למקום שהוא מופקר לגנבים נחשב כנזק לחפץ.
לסיכום: השארת חפץ במצב שבו הוא עלול להגנב נחשבת כנזק לחפץ.
ב. הגדרת מעמדו של הנתבע
בשולחן ערוך (חו"מ שו, א) פסק ש"אומנים שומרי שכר הם", כלומר, אדם שמקבל חפץ לתיקון במסגרת עבודתו, נחשב לשומר שכר. ישנה מחלוקת לגבי שכיר אם גם הוא נחשב לשומר שכר (סמ"ע וש"ך שם, ס"ק א). במקרה זה בו העובד השתמש ברכב לשימושו האישי, ברור שהוא נחשב לכל הדעות כשומר שכר על הרכב, משום שיש לו הנאה נוספת מהחפץ, מעבר לכך שהרכב משמש אותו לעבודה.
בכל מקרה, יש להגדיר את השארת הרכב מונע כפשיעה בשמירה, ולכן גם אילו הוא היה שומר חינם הוא היה חייב.
אשר על כן הנתבע הוא בגדר שומר שכר, והמעשה שעשה מחייב אותו בתשלום גם אילו היה שומר חינם.
ג. טענת הנתבע שלא ידע שהוא אחראי לשלם יותר משיעור השתתפות עצמית
הנתבע טען שלא ידע כי הוא עלול לשלם על הרכב יותר משיעור ההשתתפות עצמית. והוא דימה זאת לדין "נתן מטבע של זהב [לשומר], ואמר שהוא של כסף" (בבא קמא סב ע"א) לגביו נאמר בגמרא שהשומר חייב לשלם לפי שיעור האחריות שקיבל על עצמו ולא לפי הנזק בפועל.
טענת הנתבע נדחית מכמה סיבות: א. ניתן לחייב על השארת רכב מונע ולא נעול גם מדיני נזיקין, שבהם לא מתקבלת טענה זו של אי ידיעת הערך (בגמרא שם; שולחן ערוך חו"מ רצא, ד; פתחי חושן נזיקין י, כ). ב. במקרה שלפנינו הנתבע ידע מה ערך הרכב, וידע שאם תהיה פשיעה גמורה הוא יתחייב בכל הסכום. אלא שהיה סבור כי לא יגיע למצב שכזה. ג. הפטור המוזכר בגמרא שם הוא בעיקרו במקרה של הטעיה, כשהמפקיד אמר לשומר שמדובר בכלי בעל ערך אחר, ולא במקרה שבו השומר טעה מעצמו. וכפי שכתב קצות החושן (רצא, ד) יש אומרים שאם השומר ראה את החפץ הוא מתחייב במלוא ערכו. גם החולקים, כתבו שפטור רק כאשר ערך החפץ שונה ממה שנראה. לעומת זאת, כאן ערך הרכב ניכר לעין.
לפיכך, טענת הנתבע שלא ידע שיתחייב ביותר משיעור ההשתפות העצמית נדחתה.
ד. האם יש מנהג שהמעסיק צריך לממן את הנזקים של עובדיו?
בית הדין דחה את טענת הנתבע כי יש מנהג מדינה שמעסיק סופג את ההוצאות שנגמרו עקב רשלנות עובדיו. לכאורה מנהג המדינה נובע מסעיף 13 לפקודת הנזיקין שמטיל אחריות על המעסיק לנזק שגרם עובד שלו במסגרת העבודה. אולם במקרה זה נסיעת העובד היתה לצרכים אישיים, ונעשתה ברשלנות. בכל מקרה אין ללכת אחרי דינא דמלכותא במקום שהוא נגד דין תורה.
ה. האם המעסיק צריך לנהוג לפנים משורת הדין ולפטור את העובד?
המקור לפטור מנזיקין לפנים משורת הדין, הוא מהסיפור בגמרא (בבא מציעא פג ע"א), שם נכתב שרב אמר לרבה בר בר חנן לשלם לפועלים ששברו חבית שלו לפנים משורת הדין. וכך נפסק בשולחן ערוך (חו"מ דש, א). נתיבות המשפט (שם ס"ק א) סייג את דברי השולחן ערוך אך ורק למקרה שבו יש חשש שאנשים יימנעו מלקבל על עצמם עבודה זאת אם לא יפטרו אותם מלשלם על נזקים, כמו בעבודת סבלות. אמנם, ערוך השלחן (חו"מ שלא, ז) כתב שעל המעסיקים הישרים לקבל על עצמם את נזקי העובד.
אולם, במקרה זה בו העובד פשע והנזק אינו קטן, אין פטור על בסיס גמרא זו.
ו. שומת חפץ משומש
התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בתשלום על מחשב נייד וטלפון נייד חדשים, זאת משום שזה הנזק שנגרם להם לטענתם. אולם, נתיבות המשפט (קמח, א) חידש שאין לחייב על נזק לחפץ, אלא אם כן מדובר בחפץ שניתן למוכרו בשוק. לעומתו הערך ש"י (חו"מ שפו) חלק על נתיבות המשפט וסבר שיש לשלם כפי ערכו של החפץ גם אם לא ניתן למוכרו.
במקרה זה אין מחלוקת, כיוון שניתן למכור ולקנות מחשבים וטלפונים ניידים משומשים, ולכן אין לחייב את המזיק ביותר ממה שהזיק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
