ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
פסק הדין: תביעת התובע נדחית, אך במידה והוא יזכה באחד משלושת המגרשים הוא זכאי לקבל את המגרש הסמוך לבית אמו.
נימוקים בקצרה:
א. האם יש חובה על המוכר למכור ל"מצרן"?
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
244 - תביעה כנגד יועץ משכנתאות
245 - קניית מגרש מאגודה שיתופית ליד מגרש של בן משפחה
246 - תביעה כנגד משרד שידוכים
טען עוד
ב. חיוב גוף ציבורי בדין ד"בר מצרא"
מהציבור מצופה לנהוג לפי כללי הישר והטוב (בית הדין הרבני תיק 5637/כא, ובמאמרו של רון קליינמן בספר שמגר עמ' 469). מאידך כיון שהדבר בא על חשבונם של אנשים אחרים, הרי שבמקרה זה אין לפעול באופן של "לפנים משורת הדין". יש להוסיף לכך את העובדה כי לפי דיני המדינה אין עדיפות ל"מצרן" ולכן מתן עדיפות במכירה למצרן יכולה להיתפס כמעשה לא ישר. ולכן אין לציבור לקיים דין ד"בר מצרא".
לאור זאת ברור שאין לישוב הנתבע חיוב מדין "בר מצרא" למכור את המגרש לתובע.
ג. היקף דין "בר מצרא"
בית הדין המשיך ודן בשאלה האם התובע יכול לפנות למי שיזכה במגרש בדרישה שימכור את המגרש לתובע. ישנה מחלוקת האם דין בר מצרא קיים גם בבתים, או רק בשדות כיון שניתן לחברם ולהפוך אותם ליחידה אחת ממשית. יש הסוברים שאין כלל דין בר מצרא בבתים (ספר הישר לרבינו תם, תשובה לב), ואילו יש הסוברים שהוא קיים בתנאי שהבתים כבר מחוברים (שו"ת רמ"ה, רעג). שיטת הרשב"א (שו"ת הרשב"א ב, קמה) שגם בתים שאינם מחוברים ממש יש דין בר מצרא בתנאי שניתן לחברם על ידי קיר. השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ קעה, נג) הכריעו שיש דין בר מצרא גם בבתים, אך לא ברור אם פסיקתם מתייחסת דווקא למקרה שבו ניתן לחבר את הבתים יחד או גם במקרים אחרים. אמנם, מהבית יוסף (אות פא) משמע שדין זה נכון רק כאשר יוכלו להשתמש בשני הבתים כבית אחד.
במקרה שלנו יש כמה סיבות נוספות שבגללן החליט בית הדין שאין כאן דין בר מצרא:
א. משום שהתובע אינו בעלים של המגרש הצמוד אלא המגרש הצמוד שייך לאמו. בשאלה האם יש דין בר מצרא כאשר המגרש הצמוד שייך לבן משפחה יש מחלוקת בין הראשונים (הנובע מפרשנות הסוגיה בבא מציעא קח - ביני אחי וביני שותפי). לדעת העיטור דין בר מצרא קיים גם כאשר בן משפחה רוכש, אך דעת רוב הראשונים שבמקרה כזה לא חל דין בר מצרא. יתכן שדין זה קיים במקרים שבהם המשפחה מתנהלת כיחידה אחת (מקומות בבית כנסת, או קברים), אז ניתן להגדיר את שימוש המשפחה כשימוש אחד, אך לא במקרה שכל אחד מבני המשפחה מתנהל באופן עצמאי.
ב. כשיש מחסור בבתים לא נאמר דין בר מצרא לדעת רבים מהפוסקים (דעת רבנו תם שהובאה לעיל, ור"י אור זרוע בבא מציעא, שנט), וכך פסק הרמ"א (חו"מ קעה, מט). אך במקרה זה ישנם בתים אחרים שלמכירה ולכן נימוק זה אינו רלבנטי.
ג. במקרה שהמוכר עלול להינזק מדין בר מצרא, לא נאמר דין זה. כך עולה מהגמרא (בבא מציעא קח ע"ב). במקרים רבים תוקנו תקנות המבטלות את דינא דבר מצרא (מהרשד"ם חו"מ רצט, ספר הישר לב, ר"י בן זאיית בתשובה בסוף ספר הזכות לרמב"ן), בימינו לא ברור אם ניתן לומר שיש תקנה שמבטלת דין בר מצרא, אמנם, הישוב עלול להינזק באופן ציבורי מכך, ולכן נראה שאין זכות בר מצרא כמו שפסק הרמ"א (חו"מ קעה, כג) שבמקרה שהמוכר עלול להינזק לא תיקנו בר מצרא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
