ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
דברים אלה, מציבים אתגר בפני מפרשי ומאיירי ההגדה. נציין כמה מן הקשיים שיש לפתור אותם.
א. מדוע לכאורה רוב הבנים (75%) אינם "מוצלחים"?
ב. על פי איזה עקרון הם מסודרים?
ג. מדוע נפקד מקומו של הבן הצדיק? (והרי הוא אמור להיות חלומה האולטימטיבי של כל אם יהודיה).
ד. מה ההבדל בין התם (=טיפש לפי הירושלמי) לבין זה שאינו יודע (אפילו) לשאול?
יתכן וצריך להציע את הפתרון הבא המבוסס על הביטוי "דברה תורה". על פי הפרשיה בה מופיע הבן בתורה, ננסה לזהות את מהותו. סדר הבנים עולה, בתחתית הרשימה נמצא הרשע ובקצה העליון זה שאינו שואל שאלות. הרשע מקשה את קושיתו: "מה העבודה הזאת לכם" על הציווי להקריב קרבן פסח (שמות י"ב כו). הקרבת קרבן הפסח הייתה מבחן אמונה בקב"ה כבר לדור יוצאי מצרים והיא שמשה כמבחן מדי שנה לכל יהודי. מי שנמנע ולא הקריב נתחייב כרת ונגדע מכלל ישראל. יש הקבלה ברורה בין מצוות ברית המילה החד פעמית בחייו של היהודי לבין מצוות הקרבת קרבן הפסח המתחדשת בכל שנה בשנה. שתיהן ניתנו לפני היציאה ממצרים ובשתיהן אי קיומן בשב ואל תעשה גורר אחריו את העונש הכבד יוצא הדופן של כרת. לכן נראה לומר ששתיהן מבטאות את הרעיון של כריתת ברית עם הקב"ה שנקבעת בבשרנו בגיל שמונת ימים ומתחדשת בכל שנה ושנה בי"ד בניסן. עקרון זה מוכח גם מכך שהתנ"ך מספר לנו על הקרבת קרבן הפסח לאורך ההיסטוריה של העם דווקא בנקודות זמן בהן היה צורך מיוחד בחידוש הברית. ניתן כמה דוגמאות:
א. לקראת היציאה ממצרים ב. עם הכניסה לארץ ישראל ג. לאחר הפרת הברית על ידי אחז
ד. לאחר הפרת הברית בידי מנשה ואמון ה. עם הכניסה לארץ ישראל, מחדש, בימי עזרא.
לפי זה, הרשע הינו הכופר שאיננו רוצה לכרות ברית עם הקב"ה ואיננו מעוניין להישאר בתוך כלל ישראל. מדרגה אחת בלבד מעליו נמצא החכם. שאלתו של החכם המופיעה בספר דברים (ו' כ-כה) היא שאלתו של האינטלקטואל. הוא יודע להבחין בין חוקים למשפטים ובין שניהם לעדות, אבל בקרירותו מסייג הוא את אמונתו "אשר ציוה ... אתכם". כל עוד איננו מקבל תשובה הוא עדיין, עם רגל אחת בחוץ. עוד קומה מעליו נמצא התם. תם בלשון תורה משמעותו: שלם, מושלם, מאמין, כמחמאה או כהדרכה ולכן מצאנו - "התהלך לפני והיה תמים", "תמים תהיה עם ד' אלקיך". שאלתו של התם "מה זאת" (שמות י"ג יא-טז) מתייחסת למצוות "פטר חמור". גם צדיק זה, איננו מבין פשרה של מצווה זו ומהותה. קדושה וחמור הילכו יחדיו? תמה הוא. הבן המובחר מבין הבנים, הצדיק העליון, הוא זה שאיננו שואל שאלות. שאלתו של בן זה איננה מופיעה בתורה כיוון שלא שאל אותה ולא בגלל שלא ידע מה לשאול. צדיק זה עובד את אלקיו בשתיקה רועמת כמו שהגדיר ה"רבה" מקוצק "אין דבר יותר שלם מלב שבור ואין רועם יותר מן השתיקה". הראי"ה זצ"ל תיאר את מהותו בדרך נפלאה "כשבעל המחשבה הדוממת עוסק בדממתו הנשגבה, עולמות רבים הולכים ונבנים..." (אורות הקודש, דרך הקודש ע' רעד). צדיק עליון זה נמצא בתורה צמוד למצות אכילת מצה=לחם עוני=לחם שעונים עליו דברים הרבה. בליל הסדר, גם הבן הזה, חייב במצוות סיפור יציאת מצרים,לכן אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
הבה נתפלל כי בזכות קיום מצוות סיפור יציאת מצרים נזכה לגאולה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









