ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
ניתן לומר שארבעת הבנים הם לא בהכרח ארבעה אנשים נפרדים, אלא ארבעה שלבים בבן אחד, ואולי גם אצלנו.
מרשע ועד חכם
נתבונן תחילה בעניינו של הבן הרשע. הבן הרשע הוא אחד שמתנכר, שואל "מה העבודה הזאת לכם". הוא בחוץ, לא שייך, הוא לא שואל כי אינו רוצה לשאול. לו אנחנו אומרים "לכם ולא לו", כיוון שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואילו היה במצרים לא היה נגאל. למעשה, המטרה שלנו עם הבן הרשע איננה להשיב לו אלא להכניס אותו פנימה, כאומרים לו "אל תעמוד בחוץ, בא תכנס פנימה".
אפשר להסיר מהבן הרשע את הניכור, ובכך להביא אותו לדרגה של הבן שאינו יודע לשאול, הבן שאינו מתנגד ומתנכר, אולם הוא פשוט לא מתעניין ולא שואל. הוא מחכה לסעודה, כל מה שקורה פה לא מעניין אותו. ביחס אליו נאמר "את פתח לו", ביחס אליו המטרה היא למשוך אותו פנימה, להביא לכך שהוא ישאל, לפתוח לו בדברי אגדה המושכים את הלב.
לאחר מכן, אפשר להביא את הבן לתם. התם לא בא עם שאלות מורכבות או עמוקות, הוא בא עם שאלה פשוטה וקצרה: "מה זאת?" אנחנו רוצים שגם הבן שאינו יודע לשאול יבוא וישאל, גם אם לא ישאל מיד שאלות מורכבות אבל יבוא וישאל "מה זאת?"- מה פשר הדבר הזה, ולאחר שהוא יהיה תם, נוכל להפוך גם אותו לבן חכם.
הבן החכם שואל שאלה מורכבת יותר - "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה אלוקינו אתכם", אולם מלבד זאת הוא גם יודע את מה שאנחנו אומרים לבן התם, כמו גם לבן שאינו יודע לשאול.
משייכות לאומית לעבודת ה'
בתשובה לבן הרשע המופיעה בתורה, אותה אנחנו לא מזכירים בהגדה של פסח, היא "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". אנחנו מספרים לרשע רק את העובדה ההיסטורית, ובכך אנחנו אומרים לו - בא תתחבר, מה שאנו עושים קשור להיסטוריה שלך, לעם שלך. תרגיש שייך. אחרי שירגיש שייך יהיה ניתן לחברו למה שאנו אומרים לבן התם ושאינו יודע לשאול. לבן התם אנו אומרים "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה", אבל אנו לא עוצרים פה אלא ממשיכים "עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה'" - תבין שאת הידיעות ההיסטוריות צריך לתרגם בשלב הבא לעבודת ה'. גם לבן שאינו יודע לשאול אנו אומרים "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ומבאר רש"י "בעבור זה - בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". האתגר שלנו הוא להפוך את הבן שאינו יודע לשאול לתם, ואת שני אלו להפוך למצב שיבינו שה"ידע ההיסטורי הזה" של יציאת מצרים הוא לא רק ידע היסטורי, אלא יש לו משמעות שהיא "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם... עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה', זו המטרה. כשמגיעים למצב כזה אפשר לקבל בן חכם, שאומר "מה העדות והחוקים והמשפטים", אני רוצה לקיים, ואז פשוט יושבים ומלמדים אותו, "ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
בתוכנו יש קצת מכל בן
בדרך כלל, יש גם בתוככי כל אחד מאיתנו תהליכי התבגרות ותהליכי התמודדות. יש קצת מהניכור של הרשע, קצת מהאדישות של הבן שאינו יודע לשאול, קצת מהתמימות של הבן ששואל שאלה סתמית "מה זאת", וקצת מן הרצון של החכם לרצות ולתרגם הלכה למעשה.
את כל התהליך הזה נרצה לעבור מחר בע"ה, להפוך את מי שאינו שואל לתם שבכל זאת שואל "מה זאת", ומהשלב של התם אל השלב של החכם שרוצה לדעת ולקיים, ואז נזכה לספר ביציאת מצרים ולחבר את ילדינו בנינו ובני בנינו לאותה יציאת מצרים שהקב"ה הוציא אותנו משם כדי שיתקיים בנו "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים".
שנזכה בעזרת ה' לספר ביציאת מצרים, שנזכה במהרה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים, ושיהיה לכולנו חג שמח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










